שלום לכולם,
הסיפור שלי דיי ארוך ולא אפרט אותו פה, אבל בעיקרון הצטרפתי לאתר כדי לחפש אנשים שאיתם אוכל להזדהות, לחלוק, ואולי גם בעזרת ה' לעזור.
אז קצת לרקע כללי, בן 24, סטודנט, לא זוכר את עצמי בלי דיכאון (והזיכרון שלי טוב, אולי אפילו יותר מידיי).
מאובחן בדיכאון כפול, משמע דיסתימיה ודיכאון מז'ורי.
יוצא עכשיו משנה של דיכאון דיי קשה.
אה, ואובדני… 24/7.
מעבר לזה – בחור שמח, אופטימי ומצחיק. נדבר על זה בהזדמנות חח.