אז עוד מעט שנת הלימודים נגמרת.. ואתמול הרוכסן של הילקוט של הבת הקטנה שלי נקרע.
אז נזכרתי שהילקוט של הגדולה עומד מיותם בארון ולא בשימוש מתחילת השנה..
אז רוקנתי אותו כדי לתת לקטנה.
מכתבים שנשלחו בין חברות
יומן (שבדקתי מתי בפעם האחרונה היא כתבה בו. זה היה בתחילת אוקטובר או משהו כזה)
שקית עם כרטיסיות באנגלית שכנראה היא היתה צריכה ללמוד
קלמר חדש מלא בדברים (שהקטנה שמחה לקבל גם אותו)
ספרים שעטפתי באהבה, בשתי עטיפות – צבעונית ושקופה שעדיין חדשים..
ומחברות שרק ההשבכל אחת כתובים רק כמה עמודים.
ונזכרתי בה. איך היא היתה פעם ילדה רגילה שהולכת לב