ש Edit הלוואי שתעזרו, ייאוש. טוב, אני חדשה פה מהיום וקיבלתי אומץ לשתף כמוצא אחרון. סליחה מראש על האורך. פשוט המצב לא טוב. אני בת 19. (שמתי לב שאין פה כ"כ אנשים בגילי? אשמח לראות אם כן) אז הסיפור שלי הוא כזה- מאז ומתמיד הייתי קצץ חרדתית.. זה התבטא בעיקר בשינה מחוץ לבית בלי המשפחה. תמיד הצלחתי איכשהו לעקוף את זה ולהתמודד.. לא הפריע לי במיוחד. הסיפור התחיל לפני שנתיים, בוקר אחד כשיצאתי עם חברות לטיול של יומיים. הכל היה כרגיל, ארזתי והתארגנתי והכל היה מעולה. יצאתי לכיוון האוטובוס, ופתאום משום מקום- בום. הקאה. חשבתי שסבבה והכל בסדר.. או התרגשות או סתם משו גרוע שאכלתי עוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה תוכן שליחה הלוואי שתעזרו, ייאוש. תוכן<p>טוב, אני חדשה פה מהיום וקיבלתי אומץ לשתף כמוצא אחרון.<br /> סליחה מראש על האורך. פשוט המצב לא טוב.</p> <p>אני בת 19. (שמתי לב שאין פה כ"כ אנשים בגילי? אשמח לראות אם כן)<br /> אז הסיפור שלי הוא כזה-<br /> מאז ומתמיד הייתי קצץ חרדתית.. זה התבטא בעיקר בשינה מחוץ לבית בלי המשפחה.<br /> תמיד הצלחתי איכשהו לעקוף את זה ולהתמודד.. לא הפריע לי במיוחד.<br /> הסיפור התחיל לפני שנתיים, בוקר אחד כשיצאתי עם חברות לטיול של יומיים.<br /> הכל היה כרגיל, ארזתי והתארגנתי והכל היה מעולה.<br /> יצאתי לכיוון האוטובוס, ופתאום משום מקום- בום. הקאה.<br /> חשבתי שסבבה והכל בסדר.. או התרגשות או סתם משו גרוע שאכלתי אתמול.. המשכתי ללכת.<br /> אחרי דקה שוב. הקאה. והפעם זה הגיע עם כאבים והרגשות שלא הרגשתי בחיים. חשבתי אני מתה. (בדיעבד אני יודעת שזה היה התקף חרדה)<br /> ישר חזרתי הביתה בבאסה מטורפת, וקבעתי תור לרופא שאיבחן את זה כוירוס במעיים ושיעבור תוך כמה ימים.. (התקף חרדה מוכר בבלבול שלו עם מחלות מעיים)<br /> ההבנה התחילה לחלחל בטיולים הבאים באותו החופש. אותו הסרט חזר על עצמו, ואיתו ההבנה שהכל בסדר עם המעיים…..<br /> התחלתי לחטוף התקפי חרדה על בסיס יומי, ודיכאון שלא הוציא אותי מהמיטה.<br /> הרופאה רשמה לי ציפרילקס 15. עזר קצת לדיכאון, אבל לא לחרדות.. (אגב, לא מבינה על איזה תופעות לוואי מדברים, אבל אולי עדיף שגם לא אבין)<br /> מאותו חופש החיים שלי השתנו. או יותר נכון- נגמרו.<br /> מיום ליום זה רק התדרדר.. ממצב של לא לישון מחוץ לבית, לאט לאט גם לא לצאת באוטובוס, ואז בכלל לא לצאת מהבית.<br /> שנה וחצי שלימות לא יצאתי מדלת הבית!<br /> שנה וחצי.<br /> הכי רחוק שהגעתי בשנה וחצי הזאת זה היה לחברה שגרה בהמשך הרחוב. וגם זה אחרי התקף חרדה קטן.<br /> חברה טובה עזרה לי ולאט לאט הצלחתי לצאת איתה עם הרכב.. ובאמת המצב השתפר והצלחתי אפילו לצאת לסרט ולקניון.<br /> אבל המצב השמח הזה ארך בדיוק 4 חודשים ועכשיו חזרתי לאותה נקודה התחלתית..</p> <p>אני אובדת עצות.<br /> מיואשת מעצמי ומהחיים.<br /> מכורה לקלונקס.<br /> אם לא הייתי בן אדם מאמין אז כבר לא הייתי פה.<br /> נלחמת בזה כל רגע ורגע. להישאר פה.</p> <p>הצילו בבקשה</p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה