היי,
אני בת 25 מאובחנת עם טרשת כבר בערך 4שנים ולוקחת טיפול שנתיים וחצי. הגעתי לאיזשהי השלמה עם המחלה ומרכיביה ודי מתמקדת בהווה ופחות חושבת על מה עתיד לבוא אם בכלל. בניגוד אליי, החבר שלי ב5 שנים האחרונות שתומך ודואג לאורך כל הדרך מתקשה להתמודד נפשית עם הטרשת שלי. אני מרגישה שזה מאוד מכביד עליו, הוא חושב על זה יותר ממה שהוא צריך וזה גורם לו לנדודי שינה, דאגות מרובות ובאופן כללי פשוט קשה לו עם הטרשת שלי. מידי פעם הוא מספר לי על התחושות שלו ועל החששות שלו שדברים יהפכו להיות גרועים יותר ושהוא לא יוכל לעשות כלום כדי לעזור לי.
אשמח לשמו