N Edit מרגיש אבוד אני מאושפז במחלקת ילדים רגילה בבית החולים סורוקה ואני פשוט מרגיש אבוד. אני כאן כבר 3 שבועות ומחר ידברו עם מחלקת הפרעות אכילה כדי להעריך מתי אעבור לשם, כי הדופק שלי התחיל להשתפר. אבל אני לא יודע כמה זמן זה ייקח.. במחלקה הרגילה אין לי תמיכה נפשית, אין פה פסיכיאטרים או פסיכולוגים ואני מחובר לזונדה והם מצפים ממני פשוט להתמודד עם העלייה במשקל, עכשיו אני כבר לא יכול עם זה יותר. אני מעדיף כבר לעלות במשקל במקום אחר מאשר כאן, כי אני לא מקבל פה תמיכה בכלל. קראתי על נערה שסירבה לזונדה ולאשפוז ובית המשפט פסק לטובתה כי היא רצתה לעשות את זה במקום אעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה תוכן שליחה 1 תגובה מרגיש אבוד תוכן<p>אני מאושפז במחלקת ילדים רגילה בבית החולים סורוקה ואני פשוט מרגיש אבוד.<br /> אני כאן כבר 3 שבועות ומחר ידברו עם מחלקת הפרעות אכילה כדי להעריך מתי אעבור לשם, כי הדופק שלי התחיל להשתפר. אבל אני לא יודע כמה זמן זה ייקח..<br /> במחלקה הרגילה אין לי תמיכה נפשית, אין פה פסיכיאטרים או פסיכולוגים ואני מחובר לזונדה והם מצפים ממני פשוט להתמודד עם העלייה במשקל, עכשיו אני כבר לא יכול עם זה יותר. אני מעדיף כבר לעלות במשקל במקום אחר מאשר כאן, כי אני לא מקבל פה תמיכה בכלל.<br /> קראתי על נערה שסירבה לזונדה ולאשפוז ובית המשפט פסק לטובתה כי היא רצתה לעשות את זה במקום אחר, ואני חושב שאם מחר הם יחליטו על פרק זמן ארוך מידיי אני אתנגד גם, כי אני מרגיש שהמקום הזה שובר אותי והורס אותי מבפנים.. אני בחיים לא הייתי אובדני ובימים האחרונים אני פשוט לא רוצה לקום ליום הבא, פשוט כי אני יודע שאני אעביר עוד יום במקום הזה שלא טוב לי בו…</p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה