אני יודעת שאני חייבת להפסיק. אני יודעת שאני חייבת לספר. זה רע זה רע זה רע. זה הורס אותי. כאבי בטן לפעמים, כאבי שיניים, לפעמים בערב יש כאבים בחזה, אני חייבת להפסיק עם ההקאות האלו!
אבל אני כלכך חלשה ומגעילה ועוד ועוד ולא מסוגלת לספר או לכתוב לאף אחד! לא מסוגלת להגיד שאני מקיאה, ושאני מקיאה כל יום, ושאני בימים האחרונים מקיאה יותר מפעם ביום, כ י אין לי ארוחות מסודרות, וכי כשאוכלת כביכול ארוחה מסודרת אחר כך ממשיכה לאכול כל מיני דברים ואז מקיאה… כי אני לא מדברת עם הצוות הטיפולי שבמרפאה, לא רוצה את העזרה שלהם, לא רוצה עזרה , רוצה להצליח לבד.