עושה את הכי טוב שלי אבל זה לא הכי טוב בעייני אחרים, מקבלת מה שאני רוצה אבל זה לא מה שאני באמת צריכה, והדמעות זולגות על פניי היפות והמתוקות אך מלאות גם הן בשומן, והלילה קר ועוד ארוך לפני, ואני עייפה אבל לא יכולה לישון אני מתחילה לחשוב שזה נגמר ואז נופלת לזה שוב. אופס פגעתי בעצמי שוב היום אני חושבת שאיבדתי את עצמי לגמרי ואני מרגישה לא בטוחה ובודדה הכל אצלי נהיה אפור ונאבד הטעם לקום בבוקר. אנשים אמיתיים באים בכל הצורות ובכל הגדלים אבל איך זה שתמיד שטפו לי את המוח שרזה זה יפה ושמן זה מכוער ובכלל למה העולם לא שווה וכל כך אכזר?