וי,
איזה שבוע מדהים היה לי!!!
עשיתי צעד כלשהו בסוף שבוע שעבר- שהיה קשה בעבורי נורא!!!!!!!!!!!!
נקרעתי, בכיתי, השתוקקתי למות, אבל בתוכי ידעתי שזה היה הצעד הכי נכון למקרה.
ועכשיו,
נפחה בי רוח תקווה, החלטתי ששום דבר לא יתן לי להפיל את החוויה שהייתה.
וכבר שלושה ימים מתעלית מעל עצמי.
מקבלת בשורות איוב- ולומדת להכיל ברגשות תודה על מה שיש.
לאהוב את הילדים,
לעמול קשה בשביל לחיות,
לגייס כספים, גם אם זה מביך ומביש, אבל מה לעשות- הטיפולים הם יקרים נורא!
חייבת לכסות החוב שנוצר נטו בגלל שיקום ופיזיותרפיה…………
והלואי ואצליח לקבל מעט תקווה מהימים שעב