עזבתי את ביתי עד לפני שנה. יותר נכון הבית עזב אותי.
מוצאת את עצמי מבולבת ועצובה, לאן פני מועדות, איך אסתדר, איפה אחיה, מה עם העבודה. מפה לשם החלטתי להרים טלפון לרווחת נוער, לומר להם שאין לי לאן לגור . שאני בחוץ עם החפצים בגדים , שאמי זרקה אותי מהבית. לא יכולה להגדיר אותה אפילו כאימא , ממה שהיא נתנה לי לעבור, אשכרה לזרוק ילד לרחוב, שאתה מודע שאין לנו איפה להיות, אבל לתת לרוע לעיוור אותך, הכל התחיל מהסכסוך מטופש שהאקס שלה עשה, גרם שהיה ביני לבינה ריבים, קללות גידופים מכות. עד לרמה של חנק של ממש, שבעודי יושבת להנאתי צופה בסדרה, ואימא שלי