עכשיו קשה לי אני יודע אני לוקח נשימה ומתעסק במה שיש לי ואומר תודה למרות שאין לי אותו זה כואב כי מהיום להיום הרגשות עולים ועולים אני כבר כמה ימים לא אוכל אין לי תיאבון אני רק רוצה לראות אותו אני מסתכל בתמונות וגם נהנה לחשוב עליו
למרות שאני יודע שזה לא זה
זה לא יקרה
אני מרגיש כמו בן 14 שמתאהב בפעם הראשונה ויש בזה משהו כיפי זה פרפרים וחיוכים וצחוקים שלא קשורים אבל זה שלי
אני אומר לעצמי שמי שלא רוצה אותי מפסיד כי יש בי המון שאני יכול לתת והמון אהבה
אני יודע על עצמי שאני בחור מיוחד עם לב ענק שיודע לצחוק יודע להקשיב וחבר טוב יודע לעזור ותמי