השכמתי קום כדי לרכוב אבל ירד גשם. ובכל זאת לא ויתרתי אחרי שעה הגשם עשה אותות של הפוגה ויצאתי לגן המשחקים האישי שלי – הר חורשן. שם בין בת שלמה לזכרון המקום בו אני נרגע ונותן לכל המחשבות לעוף לכל הכיוונים. כל הרעש של אמצע השבוע לאט לאט מתפזר ואני מרוכז ברכיבה, לא ליפול, לא להחליק על הסלעים החלקים, לטפס לטפס להרגיש את השרירים מתאמצים, האדרנלין מתפזר, אויר קר חודר לריאות ואושר גדול מציף אותי. לא מחליף את זה במכונית מיליון דולר – רק הר חורשן.

קטע קצת ארוך של צי השועלים – fleet foxes אבל זה מתאים לגשם שמטפטף לו במשך כל הסופש. הקליפ מהמם.

תנ