מלא זמן לא כתבתי . הייתי בתקופה יחסית טובה, תקופה שבה ניסיתי לשכוח מההפרעה ולהעיז יותר, לטעום יותר, לאכול יותר ליד אנשים…….
ועכשיו- כבר שבועיים- שלושה בא י למות. כאילו כ האומץ הזה רק דרדר אותי יותר. כל פגישה שלי עם אוכל הופכת להיות זועתית. כמעט כל יום בולמוס. כאילו פיתחתי הפרעת אכילה הפוכה- מחוסר רצון לאכול ורצון לצמצם כאילו אני לא יכולה יותר. אז חזרתי ללא להכניס אוכל הביתה, חרתי לצמצם …. מיואאאאאאאאאששששת ומרגישה שאין יותר פתרונות.
שבוע טוב