מאז 2002 אני מתמודד עם חרדה מנסיעות.
בשנה וחצי האחרונות ההתמודדות קשה לי יותר ולכן אני נוסע גג 5 ק"מ מהבית.
בעבר ניסיתי טיפול cbt שעזר מאוד.
ועכשיו לשאלה:
יש לי שכנה מבוגרת בעשור השמיני לחייה , שאנחנו ביחסים מאוד טובים.
בעברה היא הייתה פסיכולוגית קלינית,
אבל ללא קשר היא בעלת אישיות מדהימה.
היא טוענת שהיא שמה לב שיש לי דימוי עצמי נמוך, והיא רוצה שנשב לשיחת אחד על אחד (היא לא יודעת על בעית החרדות).
מה דעתכם האם להפתח ולשתף או שעדיף לשמור על הפרדה בין יחסים חברים לבין המטפל