נזרקתי אחורה מהר שם בזמן,
לפני כ…
והייתי רזה אבל לא כמו שאחרים ראו אותי רזה .
ונפגעתי , חיי השתנו כי האחר חשב אחרת .
קרובה לאהבה יותר כלפי האני של שם.
רחוקה עוד יותר מהאני של היום .
השליטה אבדה, היכולת נעלמה, האיפוק התפוגג, הסלידה רק גברה.
ובתוכי מאבק , תמידי, יומיומי, אין פסק זמן יותר שמפחיד.
עולה ונרעדת, אוכלת מתרוקנת, נרתעת וצוחקת, רוצה כלכך את שידי אינה משגת.
מסתכלת על עצמי היום על הווה, טיפת גאווה אין בי .
טיפת קבלה , אהבה חמלה , כלום.
תהום הריקנות פעורה בתוך עיניי, עיסת התסכול דחוסה נלעסת בין שיניי
ולוחש לי עוד קולי קבלי אותי זה