Edit שוב פעם שינוי בכדורים- מפחיד אותי היי, מתמודד עם קשיים נפשיים בעזרת תרופות פסיכיאטריות למעלה מ12 שנה, הייתי מטופל בוייפקס 300 עד שהפסיק לעבוד, אחר כך הפסיכיאטר החליף לי לוולבוטרין שאכן הצליח להרים אותי מהמיטה, קיבלתי בתחילה 300 מל' מה שגרם להיפו מאניה, ירדנו ל150 וזה היה בסדר. אני מאובחן כאישיות גבולית עם דיכאון קליני חריף, פוסטראומטי, ועוד כל מיני כאלו. בבוקר 150 וולבוטרין + 2 סרקוול +2 דיאזפאם (הרופא טוען שפיתחתי התמכרות לקלונקס). בערב אני לוקח 2 טגרטול +דיאזפאם+ סיפרול (נגד RLS). משהו במערך האמבולטורי במרפאה מרגיש לי קצת מוזר, כאילו שכחו מקיומי, כאילו לא הייתיעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה תוכן שליחה 3 תגובות שוב פעם שינוי בכדורים- מפחיד אותי תוכן<p>היי, מתמודד עם קשיים נפשיים בעזרת תרופות פסיכיאטריות למעלה מ12 שנה, הייתי מטופל בוייפקס 300 עד שהפסיק לעבוד, אחר כך הפסיכיאטר החליף לי לוולבוטרין שאכן הצליח להרים אותי מהמיטה, קיבלתי בתחילה 300 מל' מה שגרם להיפו מאניה, ירדנו ל150 וזה היה בסדר. אני מאובחן כאישיות גבולית עם דיכאון קליני חריף, פוסטראומטי, ועוד כל מיני כאלו. </p> <p>בבוקר 150 וולבוטרין + 2 סרקוול +2 דיאזפאם (הרופא טוען שפיתחתי התמכרות לקלונקס).<br /> בערב אני לוקח 2 טגרטול +דיאזפאם+ סיפרול (נגד RLS). </p> <p>משהו במערך האמבולטורי במרפאה מרגיש לי קצת מוזר, כאילו שכחו מקיומי, כאילו לא הייתי מעולם. אני מעל 8 חודשים ממתין לטיפול ושיחות ונפגש עם הפסיכיאטר פעם בחודש חודשיים, בזמן ההמתנה לשיחות או לעזרה כלשהי גם אם מהרווחה במערך השכונתי לא קיבלתי. המצב החריף מאוד עד ל2 אשפוזים במחלקה סגורה.<br /> עד שהגיע תורי לעזרה…אמר הפסיכיאטר כי אני מקרה מורכב מדי כבר בשביל המערך שלהם וכתב לי מכתב הפניה דחוף לאשפוז יום גנרי כלשהו שיקבל אותי. כל אשפוז יום הוא לכל הפחות חודשיים המתנה והתקשרתי לכולם. מאז המכתב אינני שומע מהם מילה, גם כשהלכתי אליהם, לא נקבע לי שום תור ושום דבר ואמרו לי בגלל שהופניתי, אני כבר לא שייך אליהם וכך שוב נשארתי תלוש ותלוי באוויר. </p> <p>בכל מקרה, מסתבר שהוא הוריד לי את הוולבוטרין לגמרי כבר לפני חודשיים ולא ידעתי אז המשכתי לקחת מה שהיה לי בבית עד שנגמר, הלכתי לחדש מרשם אז הוא קיבל אותי בחטף ולקח לו כמה דקות להבין במי מדובר. אמר כי את הולבוטרין כבר לפני חודשיים הפסקנו. אמר לי באת הלכת באת הלכת…עניתי כי המתנתי בכאב עד שנלקחתי לאשפוז, פעמיים, המתנתי למערך שלכם, והוא ..טוב לא משנה.<br /> הרגיש לי כי הוא מנסה שדברים יהיו בסדר עד סוף החודש עד שתהיה לי פגישה במערך אשפוז היום בשיבא , כבר ממתין חודש וחצי, הלוואי ויקבלו אותי ולא ישאירו אותי לבד.<br /> השאלה המזוקקת היא: האם הטגרטול והסרקוול מספיקים להתמודד עם דיכאון מז'ורי חריף, אני בעת המשבר השני הכי גדול בחיי, אינני ילד.</p> <p>הוולבוטרין עזר, הרים אותי החוצה מהמיטה, מכניס לי קצת חיות, למה הוא הוריד אותו?<br /> פגישה לפני הוא מספר לי כמה הכדור הזה טוב וכמה כדאי שננסה אותו, אני מסתכל עליו אני אומר לו דוקטור…אני לוקח אותו כבר ארבעה חודשים, מה קורה לך.<br /> משהו לא הרגיש לי שלם ושקט עם ההחלטה שלו להוריד את הוולבוטרין ולהשאיר רק טגרטול וסרקוול,<br /> אני מפחד ממה שיקרה בעוד שבועיים שלושה כשההשפעה במוח של הכדור תתחיל לפוג. </p> <p>החששות שלי נכונות? </p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה
