בקשר לצבא.. - כמוני

היי231 · 2020-11-11T05:25:13+02:00

היי, אני אשתדל לספר בקצרה את המצב שאני נמצא בו לצערי.. התגייסתי לפני כמה חודשים לצבא, מהרגע שהגעתי לא היה לי קל (בהתחלה לא ישנתי טוב/אכלתי) ודיברתי על זה עם מי שאחראי בשביל לזכות להתחשבות מסויימת כי היה לי באמת קשה וזה הרגיש לי כלכך רחוק מכל מה שעשיתי בחיים, פתאום לישון מחוץ לבית, להיות תקופה ארוכה לא בבית (לא יצאתי כמעט לטיולים רגילים ולשנתיים בכלל לא) לפני זה הייתי הרבה בבית ויכול להיות שזו בעייה חברתית מסויימת, לא ישנתי מחוץ לבית אם זה לא עם המשפחה וגם אז פעם ב.. וסך הכל היה לי לא גל ודיברתי על זה, עשיתי את הטירונות תוך כדי שאני אומר שקשה לי וזה משפיע עליי (רציתי להרגיש שאני לא מוותר לעצמי אבל להיות כלכך הרבה זמן מחוץ לבית כנראה קשה מדי בשבילי) ולא ממש התחשבו בי. באיזה שהוא שלב פשוט לא יכלתי עוד עם זה (הסגרים הארוכים מחוץ לבית וכל המצב שהרגיש לי מאוד שונה) ופשוט הלכתי לבית, מאז אני עריק והמצב לא קל לי, מבחינה נפשית כל יום הופך לקשה יותר, יותר מבואס על החיים והמצב, ומתוסכל שאני לא יכול לעשות עם זה כלום. מהרגע הראשון שברחתי אומרים לי לחזור להישפט ולהיות בכלא שזה אחד הפחדים שלי ובחודש וחצי האחרונים כל פעם שאני מתחיל לחשוב על חזרה קשה לי לנשום, כואב לי בחזה ובאופן כללי ההרגשה מאוד שונה ומפחידה.. הכל מרגיש לי כלכך קשה, מבחינתם הצבא זה או שתבוא לכלא או שתתאבד ובאמת אני לא יכול עם זה, איך אני פותר את העניין הזה? בשנה שלפני הצבא הרגשתי שהתקדמתי (לאט אבל זו התקדמות) מבחינה חברתית ואני מרגיש שחזרתי אחורה והמצב נהיה גרוע יותר. אני לא יודע מה לעשות ואני מרגיש שלאף אחד מהאנשים שאחראים לא באמת אכפת מהמצב שהגעתי אליו "תהיה אחראי למעשים שלך" ובכלל ברחתי כי הגעתי לקצה מסויים..