ההורים שלי לא מדברים איתי

Diego · 2021-07-04T01:15:20+03:00

שלום רב אני חולה סכיזופרניה המלווה בדיכאון וחרדה ו ocd , התחלתי טיפול תרופתי חדש עם הצלחה אפשר להגיד שאני מאוזן או לפחות בדרך לאיזון מלא , אבל יש לי בעיה אני גר בבית ההורים וההורים שלי לא מדברים איתי כלל וכלל למרות שאני יושב בשקט ולא עושה בעיות ההורים שלי מתעלמים ממני ולא שואלים אותי :"מה שלומך ?" ולא דואגים לי אם אכלתי או לא ומתעלמים ממני בכוונה תחילה ממש ומרחיקים אותי מהם ככל האפשר אני איתם בבית כל היום ולא מחליפים איתי מלה כאילו מתנערים ממני וגורמים לי להרגיש סטיגמה בתוך הבית אני מרגיש שהם מתביישים ממני הם לא תומכים בי ולא מעודדים אותי כל המצב הזה מכניס אותי לדיכאון עמוק ולסבל רב סבל יום יומי בגלל זה אני בתגובה נהיה עצבני מאוד ומתפרץ התפרציות כעס בגלל הסביבה הדוחה הזו אני גם מפסיק לאכול ולדאוג לעצמי אני מפסיק לתפקד ואני מעביר ימים בלי אוכל ונשאר במיטה כל היום בקיצור אני מרגיש את הסטיגמה בתוך הבית וזה משגע אותי ומלחיץ אותי הם לא דוחפים אותי קדימה ובמקום זה עושים לי ריחוק ואני אין לי חברים ואין לי קרובי משפחה , כך אני נשאר זרוק במיטה כל היום כמו כלב . אני מהמגזר הערבי . אני מרגיש שהם חושבים שאני זה גרמתי לעצמי לחלות במחלת נפש כאילו אני זה שעשיתי את זה בעצמי , הם לא מבינים את הסיטואציה . לפעמים אני חושב לצאת מהבית בבוקר ולא לחזור לנצח . אני נהייתי מבולבל ולחוץ לחץ בלתי יתואר , זה כבד מדי בשבילי . אני לא יודע מה לעשות . יש לציין שהטיפול התרופתי החדש עוזר לי אני מרגיש את זה (עשינו את המקסימום בעניין זה) . אין לי שום גורם מלווה בקהילה . אני גם מפחד להתאשפז במחלקה סגורה במתקן כליאה פסיכיאטרי . אני מטופל במרפאה פסיכיאטרית ציבורית ושם יש הרבה בירוקרטיה עד שאקבל דיור קהילה תומכת במגזר היהודי אם בכלל , לא יודע אם זה יסתדר . אני נמצא במצב לא טוב , זהו סכנת נפשות , המצב בבית נפיץ אני לא אוכל לסבול את התנהגות ההורים כלפיי . אני מפחד ממה שעלול לקרות ...