אני רוצה את הבת שלי!
אני מתחננת שיחזירו אותה הביתה, יותר טוב פה מאשר אצל הפסיכית הנרקסיסטית שגידלה אותי. אבל לא יש פרוטוקולים והם יוציאו לי את הנשמה ואת הקרביים לפני שהיא תחזור רק כי אני מתוייגת, רק כי הלכתי לשנה לטפל בעצמי ולא בתוך מקום רשמי והם בעצמם גרמו לנתק נוסף של שנה. אני רצינית וחזרתי לעיר הארורה והיקרה הזו. היא כל כך קרובה אבל גם כל כך רחוקה. שעה בשבוע זה לא מספיק! כבר חצי שנה, שעה בשבוע זה פשוט לא מספיק אבל אין אנשי צוות ואין מרחב אז תסבלו אנחנו יודעים שיש בעיה אבל זה מה יש. תמותו במילים אחרות…
הרווחה גורמת לי לרצות להרים יד