אני מתנצלת אם אני חופרת.. פשוט אין לי עם מי לדבר..
כל פעם שאני רק מזכירה את המילה מוות אנשים בורחים ממני. גם המטפלים שלי..
אני כל כך מפחדת. מפחדת שההרגשה הזאת לעולם לא תעבור.
עברתי התעללות מתמשכת בילדות ומאז עברתי עוד כמה טראומות. פעם ראשונה שחשבתי להתאבד היתה בגיל 11. הנסיון הראשון היה בגיל 14. מאז הגיעו עוד נסיונות ואשפוזים ותרופות וסיוטים..
תמיד אמרו לי שעם הטיפול הנכון אני אמצא את השקט והשלווה שלי ואצליח לחיות לצד הטראומות והדכאון. עברתי כל טיפול אפשרי. הכל. כל מה שהציעו, לקחתי.
אני קרובה לגיל 40 ואני עדיין חיה בסיוט מתמשך.
אני רו