אני יודע שלכתוב כאן לא יעזור לי
כי זה לא כאב נפשי, זה לא משהו שאפשר לזרוק עליו איזו מילת עידוד או להגיד עד כמה שאתה מבין
זה גורם לי להתנתק מהכאב הנפשי ולהתמקד באיך לא לצרוח כדי לא להעיר את השכנים למחלקה ולהעביר תלילה ברוגע
פעם הייתי מתאמץ ונואש כדי להרגיש כאב פיזי
היום אני לא עושה כלום, הוא בא מעצמו על בסיס יומיומי
זה כבר מוגזם
אני חסר אונים
אין לי שליטה על זה
זה חודר לי לעצמות ולמפרקים
ועל משככי כאבים אין מה לדבר
הגעתי למצב שאם יתנו לי עוד קצת, זה יהרוג אותי לפני
אז אוקיי נותנים לי לחיות עוד כמה ימים בכך שלא נותנים לי משככי כאבים
אבל