אני בהריון רביעי. יש לי ילד אחד.
את ההריון הקודם הפלתי בגלל פגם גנטי שנמצא בעובר. הרופא תיאר את זה "כאילו לקחו ביס מכרומוזום אחד, והלבידו אותו על כרומוזום אחר" ואני הרגשתי שהוא מתאר את כל החיים שלי. ההורים הלא מתפקדים שלי עשו חורים בלב שלי כמו במסננת, וכשניסו לפצות במקומות אחרים, זה רק עשה יותר נזק.
עכשיו אני שוב בהריון עם תאומים, אבל מרגישה שההפלה פתחה המון תיבות פנדורה שאין לי מסוגלות להתמודד איתן.
לא דיברתי עם אבא שלי כבר מעל חודש. אין לי כוח לתגובות של אמא שלי שרק מקטינה אותי במחשבה שהיא עוזרת איכשהו.
בנוסף להכל אני עצמאית ועובדת