אז הנה אני.. מתקשה כבר שלושה ימים אחרי יום ההולדת לכתוב..
כי נשברתי
יום הולדת אמור להיות שמח
כך לפחות אומרים
ואכן כשהתעוררתי שרו לי ההורים יום הולדת שמח
ובן זוגי הגיע עם פרחים ושני בלונים קטנים וחמודים (בעקבות הפוסט שקרא כאן שתמיד רציתי בלונים)
והלכנו למסעדה נחמדה אכלנו וחזרנו הביתה ואז הביאו לי עוגה וכמה מתנות
ואפילו הקריאו ברכות
על פניו
אני אמורה להיות שמחה
אבל בפנים
אני בוכה
ומחזיקה את עצמי כל היום לא להתפרץ
עוטה ארשת פנים מחוייכת ומשתדלת להחזיק בתוכי את העצבות
בשל תחושת הבדידות
לא יכולתי באמת לשמוח
גם כשניסיתי בכוח
עלתה בי קצת אוב