לפני שבוע, באירלנד, אמא אחת חיכתה יומיים לשמוע מהבן שלה שנעלם. יומיים היא שלחה לו הודעות ברשתות החברתיות וביקשה ממנו לשמור על עצמו ולא לעשות את מה שכנראה ידעה שיעשה. אחרי היומיים האלו הגיעה ההודעה הרשמית על מותו. מאז כנראה גם החיים שלה נגמרו.
ולי כבר שבוע לא יוצאת המחשבה הזאת מהראש, על מה עוברת אמא שאיבדה ילד, שבחר לסיים את חייו ושיודעת שיש סיכוי גדול שאת כל המחשבות (והגנים) האלו הוא קיבל ממנה ומהגהנום הפרטי שלה.
האמא הזאת היא אגב הזמרת שינייד אוקונור.
**
לא יודעת אם הפוסט הזה ידבר להרבה אנשים. סתם מחשבה שלי.