המחשבות הקטסטרופליות הבלתי פוסקות מתישות אותי, איך שאני מתחיל להרגיש מעט טוב עם עצמי, באה חרדה קשה כפליים, אני עייף עד עמקי נשמתי. למרות שאני יודע שרוב הסיכויים "הכול בראש שלי" זה לא מספיק כדי להרגיע את החרדה התמידית הזאת. אני לא יודע אם בעתיד אני אצליח להתגבר על התחושות האלה, כי הן פשוט כל כך עוצמתיות ותחושת המחנק לא עוזבת.
בבקשה שמישהו יוכל לנסות להזדהות איתי.