בן אדם123

המחשבות המפחידות לא פוסקות, הן עוצמתיות יותר מתמיד, כבר שנים הן לא מפסיקות. כל מחשבה מובילה לאחת אחרת גרועה יותר מהקודמת, הראש שלי כולו עסוק בזה 24/7 ולא יכול לחוות משהו אחר חוץ מזה. אני מבין שרוב המחשבות "רק בראש שלי", אבל זה כמעט ולא עוזר להפחית את התחושות הרעות. כל מחשבה רעה נראית כמו מציאות.

המחשבות הקטסטרופליות הבלתי פוסקות מתישות אותי, איך שאני מתחיל להרגיש מעט טוב עם עצמי, באה חרדה קשה כפליים, אני עייף עד עמקי נשמתי. למרות שאני יודע שרוב הסיכויים "הכול בראש שלי" זה לא מספיק כדי להרגיע את החרדה התמידית הזאת. אני לא יודע אם בעתיד אני אצליח להתגבר על התחושות האלה, כי הן פשוט כל כך עוצמתיות ותחושת המחנק לא עוזבת. בבקשה שמישהו יוכל לנסות להזדהות איתי.

אני כבר לא יודע מה לעשות, הראש שלי לא מפסיק לכאוב מחרדות ומחשבות. התחלתי טיפול שיחתי ואני כבר לא יודע אם הוא יעזור, אני כבר מותש ברמות בלתי רגילות, בא לי פשוט לקום בבוקר בידיעה שהכול בסדר ולא בחרדה עצומה כל כך. היומיום שלי מורכב מעליות קטנות וירידות תהומיות, והמחזור הזה מתיש אותי מאוד הנפש שלי מרוסקת כבר מכל המצב הזה שנמשך כבר שנים. אני באמת לא יודע איך המצב ישתפר, הכול כאוס אחד גדול כבר, כל העולם הזה נראה לי מבולבל ומבולגן והכול שחור, כל המוח שלי מרגיש כמו סלט כבר. המילים מתבלבלות התחושות הרעות גוברות עד לרמה של תחושת מחנק בגרון, עוד...

עייפות... זה כל מה שאני מרגיש עכשיו. התעייפתי מלהלחם בפחדים ובחרדות כבר, זה שואב ממני את כל האנרגיה שיש בי. בכל פעם שאני מרגיש שהתגברתי על חרדה או משבר, בא עוד דבר שפשוט ממוטט את הכל. אני חי בתוך מחזור אינסופי של חרדה עמוקה והתעודדות קלה, שחוזר על עצמו כל יום, שעה שעה, דקה דקה. בלילה אין שינה, וכשאני מתעורר לקראת שעות הערב, אני מתעורר ישירות לתוך הסבל של החרדות, וחוזר חלילה. אני מרגיש כבר כמו הר געש שרק בא לו להתפרץ ולפרוק את הכול, והסובבים אותי צריכים לספוג את זה.

שמתי לב על עצמי לאחרונה, שכשאני שרוי בחרדה עמוקה מאוד, כשאדם פונה אליי אני עונה בתקיפות ובעוינות מיותרות. אני לא יודע למה אני נהיה ממש כועס כשמישהו מדבר איתי בשעה שבה אני במצוקה( זה לא אמור להיות הפוך? ז"א אמורים להרגיש טוב שמדברים איתך כשאתה במצב מצוקה). אני רוצה למצוא דרך איך לשפר את הגישה שלי כלפי אנשים גם כשאני במצוקה רגשית, משום שזה פוגע בי, באדם שאני מדבר איתו, וכלל לא תורם למצב כולו.