א Edit איך מחזירים אמון? להגיד שאני במשבר יהיה לשון המעטה. אני מרגישה כאילו היקום פשוט אומר לי: זה הזמן שלך ללכת מכאן. אין עוד אחוזים של תקווה בסוללה של החיים שלך. התרוקנת ואין לי איך למלא אותך. אני בקריסה כלכלית ונפשית. מרגישה כאילו הכל חומק ממני, הכל נגדי. הכסף רק בורח. עבדתי תקופה משרה חלקית, ולפני כן לא עבדתי כמה חודשים, ועכשיו אני מרגישה את החור שנוצר. לפני שבוע הוספתי עבודה נוספת כדי שאצליח לנשום קצת, אבל עד שהכסף ייכנס ייקח לפחות חודש. ובינתיים? איומים בלי הפסקה מכל מיני גופים שאני חייבת להם כספים. איחור בתשלומים. אפילו שכר דירה לא אוכל לשלם במלואו החועוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה 9 תגובות איך מחזירים אמון? <p>להגיד שאני במשבר יהיה לשון המעטה. אני מרגישה כאילו היקום פשוט אומר לי: זה הזמן שלך ללכת מכאן. אין עוד אחוזים של תקווה בסוללה של החיים שלך. התרוקנת ואין לי איך למלא אותך.<br /> אני בקריסה כלכלית ונפשית. מרגישה כאילו הכל חומק ממני, הכל נגדי. הכסף רק בורח. עבדתי תקופה משרה חלקית, ולפני כן לא עבדתי כמה חודשים, ועכשיו אני מרגישה את החור שנוצר. לפני שבוע הוספתי עבודה נוספת כדי שאצליח לנשום קצת, אבל עד שהכסף ייכנס ייקח לפחות חודש. ובינתיים? איומים בלי הפסקה מכל מיני גופים שאני חייבת להם כספים. איחור בתשלומים. אפילו שכר דירה לא אוכל לשלם במלואו החודש. יש מצב שהחשמל והמים שלי ינותקו ואז בכלל אחיה באוויר או פשוט אסיים את החיים האלה.<br /> לפני כמה ימים עבדתי קרוב לשתיים עשרה שעות בשתי העבודות, וקיבלתי קרוב לעשר שיחות והודעות התראה על חובות. לכי תסבירי להם שבאפריל תרוויחי עוד כמה שקלים, זה מעניין להם את הזרת. דווקא כשאני עושה הכל ונותנת את המאה חמישים אחוז, אני רואה מינוס תוצאות. החשבון שלי ריק. בארנק יש לי בקושי מאה שקל. שום גוף לא מוכן לתת לי הלוואה, גם לא מזערית ביותר.<br /> בנוסף לכל, מישהי שהחשבתי לחברה טובה התנתקה ממני לגמרי, דווקא כשהייתי זקוקה לה יותר מתמיד.<br /> עלו בי אינספור מחשבות פשוט לסיים את החיים האלה, אבל משום מה אין לי אומץ. ומשום מה יש לי תקווה מעצבנת שכל זה ישתנה. שאצליח להרים את עצמי מחדש. שאצליח להחזיר את האמון בחיים האלה. בעצמי. באנשים. ביקום.<br /> איך מחזירים את האמון הזה? איך מזכירים לעצמי שמגיע לי יותר, למרות שהמציאות מראה את ההיפך?<br /> איך מאמינים שיום אחד אהיה האישה שנולדתי להיות? כזו שמתפרנסת ממה שהיא אוהבת, חיה את החלום ומגשימה את הייעוד שלה? כזו שמוקפת אנשים אוהבים שאכפת להם ממנה? כזו שחיה בהנאה ותשוקה ולא במלחמה מתמדת? </p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה