כל מה שאני רוצה כעת הוא לקרוע את פנקס החבר שלי בקהילה האנושית המכוערת בעולם הזה, ולהפסיק לחיות את החיים האלה.
החיים שאותם אני ממשיכה לחיות תוך מאמצים רבים, בהרבה קשיים מתחומים שונים.
וזאת עבור מטרה אחת ויחידה: אינני רוצה לצער את בתי היקרה לי מכל.
הבעיה היא שגם המשך נוכחותי בחייה לא מועיל לה כלל. אני נושאת באחריות שגרמתי לכך שהבת הנהדרת הזו סובלת מכעסים, מחוסר בטחון עצמי, מדאגה לי ומתסכול שלה מכך שאינה יכולה לעזור.
יש לי הרגשה שאילו היה מכה אותי רעם, או שהייתי עוזבת את העולם בדרך טבעית כלשהי, היא היתה יכולה להמשיך בחיים טובים ומאושרים