Edit מסתובבת במעגלים כחלק מהרהוריי על מהות החיים עלתה בראשי המחשבה שאנחנו בני האדם חיים כדי להבין בני אדם אחרים. כל מוח ותודעה בנויים אחרת ואנחנו חיים כדי להרחיב ולפתח אותם בכך שאנחנו מכירים אנשים ועם ההיכרות אנחנו מצליחים להבין את דרך המחשבה שלהם ובכך מפתחים את שלנו. אמנם אנחנו מכירים את עצמנו הכי טוב אבל אנחנו לא יכולים בקלות להגדיר בעצמנו חלקים ולתת להם שמות או להשוות אותם לחלקים אצל אנשים אחרים, את זה עושים בטבעיות אנשים אחרים שנקלעים איתנו לאיזושהי אינטרקציה. עם ההבנה הזאת עלתה בי תחושה של סלידה, תחושה כזאת של "אני לא רוצה שיגדירו אותי", כמו חרדה חברעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה 2 תגובות מסתובבת במעגלים <p>כחלק מהרהוריי על מהות החיים עלתה בראשי המחשבה שאנחנו בני האדם חיים כדי להבין בני אדם אחרים.<br /> כל מוח ותודעה בנויים אחרת ואנחנו חיים כדי להרחיב ולפתח אותם בכך שאנחנו מכירים אנשים ועם ההיכרות אנחנו מצליחים להבין את דרך המחשבה שלהם ובכך מפתחים את שלנו.<br /> אמנם אנחנו מכירים את עצמנו הכי טוב אבל אנחנו לא יכולים בקלות להגדיר בעצמנו חלקים ולתת להם שמות או להשוות אותם לחלקים אצל אנשים אחרים, את זה עושים בטבעיות אנשים אחרים שנקלעים איתנו לאיזושהי אינטרקציה.<br /> עם ההבנה הזאת עלתה בי תחושה של סלידה, תחושה כזאת של "אני לא רוצה שיגדירו אותי", כמו חרדה חברתית, פחד לראות משהו שאחרים רואים בי ואני עיוורת אליו, ואני בטוחה שיש דברים שאחרים רואים בי שאני לא מאחר ואני מדחיקה המון מחשבות, זכרונות, תחושות שרודפים אותי כבר תקופה ארוכה, כחלק ממירוץ ההישרדות.<br /> כל בן אדם הוא עולם ומלואו ואין לאף אחד באמת התחלה או סוף, אבל אני יודעת שאני, כחלק ממירוץ ההישרדות מקטינה כל אדם למראית עיניי המצומצמת למדיי (מבחירה) ומגדירה כל מיני חלקים אפלים בפרט באנשים, לפעמים גם מפיצה את אותה מסגרת שבה שמתי אותם ומעלה דיון על אותם היבטים שליליים באנשים עם המעגל החברתי שלי.<br /> זה לא שאני לא שולטת בזה, אני מגנה על עצמי, כי אני יודעת שכשאקח על עצמי לפתוח את עיניי לרווחה ולהתחיל לראות כל אדם באשר הוא עולם ומלואו, אצא מהבועה שאני נמצאת בה שכוללת בתוכה מחשבות אובססיביות כלפי ההתנהלות שלי בעולם ותהיות על איך אני משפרת את חווית החיים שלי, וכשאצא מהבועה אני אחשף לפחד האמיתי שלי, שהוא לחיות בשביל אחרים תוך כדי הקטנה עצמית ובסופו של דבר איעלם ולא אדע מי אני, רק אדע לשרת, שבמקום הזה הייתי בתקופת הילדות המוקדמת שלי ותוך כדי התפתחות היו לי נסיונות לשנות את מצבי וניסיונות אלה הביאו אותי המון פעמים למצבים טראומטיים והסיטו את המחשבה שלי מלשפר את עצמי אל הסיטואציה הטראומטית, שההתמודדות איתה הביאה לעוד סיטואציה טראומטית אחרת ולעוד אחת, ולעוד אחת, ולעוד הרבה השתלשלויות שהייו בשבילי קטסטרופליות שהביאו אותי באיזשהו שלב למצב שבו אני חושבת המון זמן על לוותר על החיים, שאם אני רק מרגישה שאני מתדרדרת למקומות הנמוכים שיש בעולם ממקום נורא ורוד וטהור למה שאמשיך לחיות עם ההתדרדרות הזאת ועם הכאב של הידיעה שכל זה בגלל בחירה שלי אי שם בגיל הרך לשרוד חברתית ולשרת את הסביבה הקנאית שלי שבכלל לא רצתה בטובתי אפילו כשכל כך התאמצתי לרצות אותה, במקום להמשיך לעבור את הכינויים והקנאה והעוינות כלפיי, שיכול להיות שהייתי שורדת אותה ולא הייתי נתקעת עם פחד כזה לאבד את עצמי בשביל העולם כשאני ארגיש מאויימת בצורה כלשהי ולו הכי קטנה שיש כי ככה אני יודעת.</p> <p>אני פורקת פה כי זה מסדר לי קצת את הראש</p> <p>המשך יבוא</p> <p>:heart:</p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה