ד Edit מחשבות טורדניות:( היי לכולם, אני דיידו בת 34, אמא לילדה מהממת ובת זוג של אהובי. לפני שנתיים אובחנתי בדיסיטמיה ומאז אני מטופלת פסיכולוגית ותרופתיות. כבר מעל שנה שלא היה לי התקף חרדה או בכלל מצב כזה של חוסר איזון. ההפוכות אני מרגישה התקדמות במצב הנפשי בזכות הטיפול וכתוצאה מכך גם בחיים שלי. היה לי עניין של בלבול עם התרופה שאני שותה (וולבוטרין) וזה טופל במהרה, מאמינה שתשפיע עוד שבוע שבועיים בערך. אבל מה וזה אבל גדול, מחשבות טורדניות שעושות לי שיתוק בכל הגוף. אני חושבת אלימות, אני אינני אלימה, אפילו להיפך, אישה נעימה וחביבה. אני חושבת מוות כשאני אוהבת את החעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה מחשבות טורדניות:( <p>היי לכולם,<br /> אני דיידו בת 34, אמא לילדה מהממת ובת זוג של אהובי. לפני שנתיים אובחנתי בדיסיטמיה ומאז אני מטופלת פסיכולוגית ותרופתיות. כבר מעל שנה שלא היה לי התקף חרדה או בכלל מצב כזה של חוסר איזון. ההפוכות אני מרגישה התקדמות במצב הנפשי בזכות הטיפול וכתוצאה מכך גם בחיים שלי. היה לי עניין של בלבול עם התרופה שאני שותה (וולבוטרין) וזה טופל במהרה, מאמינה שתשפיע עוד שבוע שבועיים בערך. אבל מה וזה אבל גדול, מחשבות טורדניות שעושות לי שיתוק בכל הגוף. אני חושבת אלימות, אני אינני אלימה, אפילו להיפך, אישה נעימה וחביבה. אני חושבת מוות כשאני אוהבת את החיים יותר מהכל, אני מודעת לכך שזה חלק מההפרעת חרדה ובכל זאת, למה זה עדיין כאן?? דבר נוסף, בהתקפי החרדה שהיו לי תמיד פחדתי שאני משתגעת, מאבדת את השפיות. זה הפך להיות ממש אובססיבי ומעיק. ראיתי היום מישהי שעבדה איתי בעבר ואני יודעת שהיא עם הפרעה כלשהי (נגרם מדכאונות שלא טופלו לפי הבנתי) וכל כך פחדתי להיתקל בה שפשוט יצאתי מהמקום. בדרך הביתה שמעתי על אדם שניסה לרצוח שלושה בני משפחה כי הוא בהתקף פסיכוטי ופשוט כיביתי את הרדיו בבהלה. הלב שלי אשכרה צנח מהפחד. אני לא אדם כזה, אני לא אלימה ומאוד משתדלת להרים את עצמי אחרי דיכאון וחרדות של שנים, יחד עם זאת כשאני שומעת או נתקלת בסיפורים מהסוג הזה אני מתכווצת מפחד וקופאת שמא זה יקרה גם לי.<br /> בבקשה עזרו לי, מאין זה מגיע, איך מתמודדים, ואיך שומרים על נפש שקטה מול כל זה.<br /> תודה תודה לכולם מראש?</p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה