יושבת בכיתה לבד ובוכה

פרפרונית · 2022-05-12T18:01:14+03:00

יום קשה. קמתי מוקדם בבוקר למרות שהלכתי לישון מאוחר בלילה ולא ישנתי טוב. בשיעור הראשון לא הפסיק לדבר איזה סטודנט אחד ולא אפשר לאחרים (כולל אותי) לדבר, המרצה לא השתיקה אותו. וזה למרות שבשיעור קודם אמרתי לה שצריך לאזן ולתת גם לאחרים להשתתף והיא אמרה שתאפשר. אחרי זה הייתה לי הפסקה ארוכה, בהתחלה ישבתי עם מישהי שהייתה איתי בשיעור וגם לה הייתה הפסקה ועזרתי לה לנסח מייל למרצה שלה ואז היא הלכה. יצאתי החוצה והתיישבתי על ספסל והסתכלתי על העצים והשמיים מעל לשעה. ניסיתי לתת למחשבות לצוף ולהתנקות והן פשוט סירבו להגיע. רציתי לרכז הכל לאותם רגעים כדי שאוכל ביתר היום לא להתעסק בהן, זו שיטה ששמעתי עליה פעם. אבל פתאום הרגשתי מנותקת מהן, הרוח והטבע והנעימות לא אפשרו לי לחשוב מחשבות רעות ולהתרכז בהן אז פשוט ישבתי ונתתי לרוח לשטוף אותי. כעת סיימתי את השיעור שאחרי, בדמעות. כשהייתי בחוץ על הספסל ראיתי שהוא התקשר אליי אבל לא עניתי. כשבאתי לשיעור והתיישבתי אז הוא בא באיחור והתיישב לידי. כבר סידרתי את המחשב והתיק והכל ולא היה אפשר ונוח לעבור באמצע שיעור אז נתקעתי איתו לידי. אותו אחד ה"ידיד" שלי, שאוהב לזרוק עליי ניירות ולהציק לי כמו איזה בריון מגודל. וכמובן ששוב פעם עשה את זה. זרק עליי ניירות כל השיעור, הפעם גם שדרג ודקר אותי בעיפרון בלי הפסקה. דקר אותי ברגליים בידיים ואפילו בראש. כואב לי הראש מהדקירות האלה. הוא גם חטף לי את הטלפון וניסה גם לקחת ממני את הטבעות שלי. התרגזתי וזרקתי את העיפרון שלו לרצפה. הוא התכופף להרים אותו ונתן לי בכוונה מכה בשולחן והמחשב נפל לי ונפגע. הוא אמר שזה היה בטעות, אני יודעת שהוא לא התכוון לשבור לי את המחשב אבל כך יצא שמהשטויות שלו זה קרה וכעת יש עליו שריטות ושברים וזה מחשב חדש שההורים קנו לי רק בסמסטר קודם והוא יקר ועכשיו נראה כמו ישן ורע. ועוד אחרי זה הוא העז להמשיך להציק לי. אני יושבת כעת לבד בכיתה מתוסכלת עם דמעות ואין לי כוח לחוות שוב את האירועים האלה, כבר ביקשתי ממנו להפסיק והוא לא מפסיק. למה עד שאני מרגישה קצת יותר טוב זה חייב להיהרס, שוב ושוב ושוב. לא מסוגלת לקום, אני מרותקת לכיסא, יש לי כבר סחרחורות ולא יודעת איך אחזור ככה הביתה נמאס לי ----- אחרי שעה הצלחתי לקום וללכת לאוטובוס, אנשים לא הבינו למה אני עם משקפי שמש בחושך. לא רציתי שיראו שאני בוכה. במהלך הנסיעה התיישבה לידי מישהי שנראית מפוקפקת, פתאום קלטתי שיש לה סכין ביד. באותם רגעים לא היה לי אכפת להידקר. אבל היא סתם החזיקה אותה וירדה בסוף.