Edit לא מבינים אותי בהוסטל רוצים שאני ארד לארוחות בחדר אוכל אבל אני נמנעת כי יש שני דיירים שמלחיצים אותי, האחת לפעמים פוגעת בי והשני עם תסמונת טורט. אני מרגישה לא מוגנת. הלוואי וימצאו הוסטל קרוב לאמא שלי. מחפשים לי כרגע או לפחות בועדה סיכמו שיחפשו לי. צריכה לשבת עם המתאמת טיפול שלי השבוע. כמובן כשאני רעבה אני מכינה לי משהו קל כמו סנדוויץ'. לחמניה/פיתה עם ג.צהובה או עם נקניק. לא מבינה מה זה מפריע להם שאני אוכלת את זה במקום. אני גם התחלתי לרדת קצת במשקל, הרבה אומרים לי את זה שרזיתי, אבל יש עוד קצת דרך, קודם שיירד לי הבטן, שיהיה לי שטוח כמו שהייתי בעבר, לצערי התרועוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה 3 תגובות לא מבינים אותי בהוסטל <p>רוצים שאני ארד לארוחות בחדר אוכל אבל אני נמנעת כי יש שני דיירים שמלחיצים אותי, האחת לפעמים פוגעת בי והשני עם תסמונת טורט. אני מרגישה לא מוגנת. הלוואי וימצאו הוסטל קרוב לאמא שלי. מחפשים לי כרגע או לפחות בועדה סיכמו שיחפשו לי. צריכה לשבת עם המתאמת טיפול שלי השבוע. כמובן כשאני רעבה אני מכינה לי משהו קל כמו סנדוויץ'. לחמניה/פיתה עם ג.צהובה או עם נקניק. לא מבינה מה זה מפריע להם שאני אוכלת את זה במקום. אני גם התחלתי לרדת קצת במשקל, הרבה אומרים לי את זה שרזיתי, אבל יש עוד קצת דרך, קודם שיירד לי הבטן, שיהיה לי שטוח כמו שהייתי בעבר, לצערי התרופות שאני לוקחת גורמות לעלייה במשקל. גם התסמונת שחלות פוליציסטיות גורמת לעלייה במשקל. חולמת על גוף רזה שאוכל להיות עם ביקיני. מחר אלך לבית קפה כנראה. אעשה שם כמה קניות בקניון. הלוואי ויהיה לי כוחות לצאת. חייבת, חסר לי מוצרי טיפוח והגיינה בסיסיים. מקווה שיספיק לי הכסף. רוצה לקנות גם ירקות. אבל לצערי יש לי תחושה שלא יספיק לי להשבוע. צריכה לשלם חוב לפרטנר טיוי וי של החודש. וגם יש לי חוב במכולת. כל שבוע נכנס לי 370₪. מקווה לסיים גם את החובות שיש לי לחברות לפני שידרשו את זה באופן מיידי. אבל תמיד צץ הוצאה לא מתוכננת. השבוע אצטרך לקנות שמפו+מרכך וסבון גוף. גם רוצה לקנות חומרים לתכשיטים שאני מתכננת לעצב. זה גם כסף לא קטן. אפילו שזה מחו"ל. הלוואי והאפוטרופוסית שלי תסכים להגדיל לי את הקצבה להמשך השבוע באופן חד פעמי, אני חנוקה כלכלית. לצערי חיפוש עבודה בהשהייה בגלל חיפוש הוסטל אחר. זה מלחיץ אותי כל המחשבות על כסף וחובות, וקניות הכרחיות שדוחות לי את החזרי חובות. מאז משתדלת לא לבקש יותר. ובית קפה זה הכרחי עבורי כתרופה. להנות מאוכל טוב, לראות אנשים, וגם כדי להצליח להתגבר על הפחד מלצאת החוצה. בארומה יש בורקס פינוקים, ממש טעים, התאהבתי בזה.</p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה