גם היום אשמור שבת. הפעלתי עכשיו מכונה. רציתי ללכת לקניון אבל הייתי צריכה לעשות תורנות ניקיון אז וויתרתי. אני מקווה שלא תהיה לי בעיה לצאת ברגל מחר. יום ראשון יום כיף. אלך לעבודה כי ממילא אין לי מה לעשות ביום הזה ומשם אקפוץ לקניון כל היום. אקנה לי תרמוס. אשב בארומה ואחרי זה גרג. נראה לי אם חברה שלי תצטרף.
בא לי גם לקנות ספר תנ"ך. מעניין אותי לקרוא קצת. השאלה איפה קונים.
קראתי כמה פעמים וזה הצחיק אותי והייתי במצב רוח טוב כזה. אז פתאום שותפה שלי לדירה אחרי שכבר כמה ימים המצב ביננו לא היה נעים ולי זה עשה מצב רוח לא טוב והיום רק החמיר. ונדמה היה לי שאולי יש סיכוי לשקם את היחסים ביננו כשחזרה מהעבודה אבל אז היא פתאום קוראת בטון רציני שהלחיץ אותי ואמרה שלא מעניין אותה מי הייתה בשירותים והיא דורשת שארסס. אמרתי לה מה שלא הייתי צריכה להגיד שהייתי בשירותים אבל ריססתי כשהייתי צריכה להגיד שהשותפה שלה לחדר הייתה ולא ריססה אבל זה לא משנה. היא כנראה ננעלה עליי אחרי כל מה שקרה שהחליטה שזאת הדרך שלה להתעמר בי רק כי אי
לא מפסיקה לחשוב על אותו עובד בארומה. רוצה ללכת גם מחר לשם רק כדי לראות אותו אפילו שיש לי מעט זמן וגם לא בטוח שאני אראה אותו. אני אפילו לא יודעת איך קוראים לו. אני רק יודעת שהוא גבר נאה והוא מוצא חן בעיניי וגם מרגישה געגועים אליו אפילו שלא היה ואין ביננו כלום. גם בטח יש לו בת זוג. או אפילו נשוי. שמתי לב אבל שתמיד יש לי עניין בגברים שלא יוזמים להתחיל איתי לא משנה מה הסיבה. בין אם הם גייז, נשואים או שזה אסור או אפילו ביישנים. דווקא גברים שיוזמים ופונים אליי יש לי נטייה להירתע ואוטומטית לא מרגישה שום משיכה או עניין לא משנה אופי מקסים יכול
וביטלתי בגלל מזג אוויר סוער אבל אז שמעתי על החיילים שנהרגו וזה עשה לי רע ובגלל זה לקחתי כסף ונסעתי לארומה בקניון ואז הרגשתי טוב. התשובה שלה היממה אותי. במקום להגיד איזה יופי אני שמחה שמצאת דרך להתמודד היא כותבת לי שאני צריכה לראות פחות חדשות וזה. וזה לא שאני צמודה לחדשות 24 שעות אבל גם אי אפשר לברוח מהמציאות. אנחנו במלחמה ותמיד כל מקרה עצוב שיקרה ידברו על זה גם בקבוצות ווטצאפ למיניהם וחוץ מזה צריך לעודד אנשים כמונו למצוא משהו שיעודדו אותו במקום שיעזור לנו לברוח ולהימנע מהמציאות כאילו אנחנו ילדים קטנים שצריכים לחיות בעולם ורוד. זה ממש
התחלתי לשמור שבת, בתור התחלה היה בסדר, לא השתמשתי בפלאפון, שמתי על מצב טיסה, מה שכן היתי חייבת לעשות כביסה אבל אנסה לעשות לפני כניסת השבת ביום חמישי, שמעתי קצת מוזיקה למרות שאסור אבל בהדרגה אני אפסיק, רציתי לבקש מיחם אבל לדעתי לא יסכימו כי יש תמי 4 שמחמם תמיד אבל בכל אופן חושבת לקנות תרמוס כשיהיה לי כסף אבל צריכה לבדוק אם מוכרים בקניון ובינתיים אשתמש תמי 4. גם פתחתי מקרר לאכול גלידה ואני לא יודעת אם זה אסור ואם כן לא אעשה את זה משבת הבאה. וזהו בגדול. הייתי בחוץ, ישבתי בחצר, הייתי בחברה ואז אחה"צ עליתי ונחתי והתעוררתי בשבע כששמעתי את ה
אני שמעתי שגיא הוכמן רוצה לשמור שבת בפעם הראשונה. ואני אוהבת את ההומור שלו לא פחות משלום אסייג וישראל קטורזה. ופתאום נפלה עליי רוח שאולי אני אשמור שבת למרות שאני חילונית. אני תוהה מה הדברים שחייבים לעשות כחלק משמירת שבת ומה אסור חוץ משימוש בפלאפונים/מחשב/מוזיקה, הדלקת אור, בישולים. האם למשל אני חייבת ללכת לבית כנסת, להדליק נרות. מה זה מצריך ממני? אני יכולה להתמודד בלי פלאפון, לצאת אני יוצאת לפני כניסת שבת עד האוטובוס האחרון בשישי ואני יוצאת למחרת במוצ"ש. אני יכולה להתמודד גם בלי לשמוע מוזיקה. האם לקרוא ספר כלשהו מותר? או אם אני קוראת
מחר אחרי העבודה אני מבקרת חברה שהייתה בהוסטל ועברה לבית אבות. קניתי לה קולה וסיגריות. משם אקפוץ לת.מרכזית לשתות לפחות משהו קטן ואחרי זה נפגשת עם חברה מההוסטל בארומה.
יום שישי מתכננת לצאת גם לבוקר. לא יודעת עדיין מה יהיה עם הכסף. חייבת 40₪ לקוסמטיקאית ו40₪ במכולת. 50₪ למחר. שבת גם אבל רק קפה ארומה ולחזור להוסטל. יום ראשון אולי נפגשת עם חברה מחוץ לנתניה ואחרי זה חוזרת ונפגשת עם שתי חברות אחרות מההוסטל בבית קפה. לזה אשלם בכרטיס כי הבית קפה יקר.
משהו נוסף אני רוצה לדעת אם אין ועדות כבר זמן מה בגלל המלחמה. אני רוצה שיעשו לי ועדה ויעשו הערכה
האחות של ההוסטל צריכה להגיע מחר, חשבתי לדבר איתה כשתתפנה. להגיד לה מה היא חושבת עם זה שבעיקר יציאות מאזן אותי נפשית. מה היא מציעה. כי אני צריכה להגביל את ההוצאות כי תמיד יש לי מה להוציא. ואני אפילו לא מעשנת. לא מוציאה בכלל על סיגריות. וגם לנסות להיות כמה שיותר בחצר אחרה"צ כשאני לא יוצאת. האווירה עם החבר'ה בהוסטל נעימה לי. אפילו שהם מעשנים. עדיף מאשר להיות בחדר. לצערי נאלצתי לעלות כדי להטעין את הפלאפון וירד לי החשק לרדת. חשבתי אולי לשים שעון מעורר אבל אין חשק. להבא אני אקח מטען איתי. להטעין בכניסה או בחדר אוכל. אשים את המטען בתיק. מקוו
אני מנסה לעזור לעצמי נפשית. וכרגע הבתי קפה ויציאות עוזרים לי. היה לי אבל 300₪ ונשארתי לפחות 160₪ ואני צריכה גם ללכת לקוסמיטיקאית. לצערי אין אופציה להחליף עבודה. הייתי צריכה לקנות דברים למקרר כדי שיהיה לי מה לאכול ולהכין לעבודה. אני רוצה לדבר עם המתאמת טיפול שלי מחר ואני מקווה שהיא תהיה, לגבי ניהול תקציב. אני לא יכולה להשאר בהוסטל בבקרים וגם אחרה"צ. אני לא רוצה לישון כי זה יכול לפגוע בשעות שינה בלילה או לפגוע בבריאות שלי. אני רוצה להיות פעילה. בגדול לא הייתי אמורה להוציא כל כך הרבה אבל היו הרבה דברים שהיו חסרים לי במקרר. ואם אני כבר נש
אם לא ראיתם ראיתם ויוה, אין מצב שתזהו.
הייתה היום מסיבת פורים. היה גם פיצה, גם סושי וגם פלאפל. אחד האורחים אכל מגש של פיצה חח. חילקו משלוחי מנות. הייתה שם חולצה אבל במידה xl. כנראה שאמסור אותה לדנדשה. היא בקושי עולה עליי. צריכה לברר אם מקבלים חולצה לבנה ארוכה.
מחר יום נחמד. אין לי בכלל תורנות. יש לי ישיבת ועד ומשם אני מתכננת לצאת לקניון השרון. אזמין משהו קר מקופיקס ואלך לארומה. צריכה גם לקפוץ לסופר 2 קומות מתחת. יש מצב שאשאר הסופ"ש בנתניה. במוצ"ש כבר יש לי תכנית. לצאת לקניון ולשבת בארומה ומשם לשבת לפיצה לוקה בקומה למטה.
מחר חייבת לקנות ג
הייתי בפינת השלושה בת"א. עשיתי את כל הדרך באוטובוס מנתניה. חברה טובה של אמא שלי חגגה יום הולדת. צריכה לקנות לה מתנה. יש לי כבר משהו לראש. היינו כולנו 14 איש. אמא שלי לא יכלה להגיע אז באתי בשמה כי ממילא הייתי צריכה לנסוע אליה לסופ"ש. הייתה נציגות מכובדת של גייז, אפילו רן דנקר הועלה בשיחה. הרבה הופתעו שבאתי מנתניה עד לת"א. וזה שלא סיפרתי להם שלקחתי 3 אוטובוסים. הזמנתי פרגיות ולבבות, אכלתי צ'יפס, חומוס, לאפה, אושפלו, סלט ירקות וקצת סלט קישואים. הגזמתי עם הפחמימות. אבל לא יכלתי להתנגד לצ'יפס שלהם. אחד מבני המשפחה שהוא הבן של חברה שמח לראו
ולא סתם בארומה, בסניף קניון השרון, הסניף הכי שווה! ולו רק בגלל העובדים.
על המדריכה אני מעדיפה לא לדבר, רק אגיד שאני זאת שהייתה בסדר בניגוד למה שחשבתי והיא עשתה מעשה לא תקין.
היו שינויים היום. היה אמור להיות לי תור במכבידנט אבל התור היה לרופא הלא נכון, הייתי צריכה לרופא אחר. כנראה בגלל התור חירום שהלכתי לפני כלומר s.o.s . קבעו לי תור חדש. שיניתי מסלול כשאני בתחנת אוטובוס. נסעתי לכיוון הקניון והזמנתי לי לאכול. העובדים נתנו יחס מדהים. במיוחד כשהזמנתי קפה ארומה, הכינו לי, רצו לשים קקאו. נפל לאחד מהם מהיד, העובד השני אמר לו "לא להתרגש, זאת ר
