Edit ❤/? זה שורף שורף לי תנשמה קשה לי. שאני לא אדון לעצמי. שאני לא מקבל את ההחלטות. שאני לא חופשי. שאני פוחד. קשה לי שגם במעט מרחב תמרון שעוד נשאר לי בחיים להחליט בעצמי אני נעול. שגם איפה שלא מגבילים אותי- אני מגביל את עצמי. אני אסיר של עצמי ושל אחרים. זה כואב לי. זה מפחיד אותי. שמכל דבר קטן אני נלחץ, ומכל טיפת חרדה ואי נוחות אני מקבל גלים מטורפים של כאב לא נורמלי בגוף, מין מחלה הזויה ושורפת שנובעת מהחור שיש לי בלב. על החור הזה אני כן אחראי? ומה אם לא הייתי קובר א הכאב? אולי הייתי נקבר? אני לא יודע ואני מפחד מהתשובה. אני ידע שאני לא האחראי לכעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה 2 תגובות ❤/? <p>זה שורף<br /> שורף לי תנשמה<br /> קשה לי.<br /> שאני לא אדון לעצמי. שאני לא מקבל את ההחלטות. שאני לא חופשי. שאני פוחד. קשה לי שגם במעט מרחב תמרון שעוד נשאר לי בחיים להחליט בעצמי אני נעול. שגם איפה שלא מגבילים אותי- אני מגביל את עצמי. אני אסיר של עצמי ושל אחרים.<br /> זה כואב לי. זה מפחיד אותי. שמכל דבר קטן אני נלחץ, ומכל טיפת חרדה ואי נוחות אני מקבל גלים מטורפים של כאב לא נורמלי בגוף, מין מחלה הזויה ושורפת שנובעת מהחור שיש לי בלב. על החור הזה אני כן אחראי? ומה אם לא הייתי קובר א הכאב? אולי הייתי נקבר? אני לא יודע ואני מפחד מהתשובה. אני ידע שאני לא האחראי לכל הקשיים, אבל לכל כך הרבה אני כן.<br /> נמאס לי להיות מטוטלת בידים של אחרים, נמאס לי להגביל את עצמי בגוף ובדמיון. נמאס לי מהכאב. הכאב שבכל מקום, 24/7 נמצא מתחת לעיניים ולא יוצא… ששורף לעצמו דרך החוצה דרך הנשמה ומפיל את כל המעט שאני מנסה לבנות.<br /> באלי להיות מישהו אחר<br /> אפילו רק לכמה ימים.<br /> כי אני כבר לא זוכר איך זה בלי כאב וצרות. אני כבר לא זוכר למה להתגעגע<br /> אין לי כח<br /> יום אחד אני זורח שנייה אחרי זה אני קורס… די!!!!!<br /> אני צריך אוויר! אני צריך הפוגה אמיתית אני צריך כמה שעות בלי שיש לי דמעות מתחת לעיניים דמעות שאסור לי להוציא אלא אם אני לבד. אין לי כח!! </p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה