אבל נתקפתי חרדה, אני לא מסוגלת לצאת. לא יודעת איך להגיד לאמא שלי שלא בא לי לבוא אליה, היא אירגנה לי חלב סויה כבר וגם שאלתי אם יש נקניקיות ותפו"א. גם אין לי כסף לקחת מונית. לא מבינה למה יש לי את החרדות האלה שמונעות ממני לצאת החוצה. אפילו בשביל להיות עם אמא שלי. לאף אחד מהמטפלים שלי אין תשובה. אני לא רוצה שאמא שלי תתאכזב ממני אחרי מה שאירגנה לי, אבל לא מצליחה לקום ולהתחיל להתארגן ליציאה. זה הרבה שנים היה ככה, בגלל זה לא חיפשתי עבודה כשסיימתי תיכון ולא עשיתי שירות לאומי. עוד כמה שבועות אמור להיות לי תור לפסיכיאטרית שלי אבל אחד לא איבחן א