מ Edit פעם ראשונה. כל כך הרבה מקומות, אתרים חשוכים שאני נרשמת עם לב כבד. אולי כאן אמצא משהו. אולי אני לא צריכה לעשות את זה בכלל. מה עם מישהו ישתמש במידע הזה? מה אם זה יבוא לרעתי עוד פעם? מה אם ידחקו אותי לקיר, יאלצו אותי להיעזר, להציל את עצמי, כשהם אטומים למה שאני אומרת. מה עם הם יבואו עד אלי ויכריחו אותי??? מה אם הם ידברו עם כל מי שאולי מכיר אותי? מה אם הם יגלו את הכל לכולם? זה מפחיד. אבל יש רגעים שבהם הפחד הכי גדול הוא להישאר רק עוד רגע אחד לבד. עוד שנייה בכאב שנראה שאין לו סוף. גם אם קוראים כאן רק תגובות מלאות תקווה נאיבית ושטותית, גם אם יש כאן מאמריעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה תוכן שליחה 2 תגובות פעם ראשונה. תוכן<p>כל כך הרבה מקומות, אתרים חשוכים שאני נרשמת עם לב כבד. אולי כאן אמצא משהו. אולי אני לא צריכה לעשות את זה בכלל. מה עם מישהו ישתמש במידע הזה? מה אם זה יבוא לרעתי עוד פעם? מה אם ידחקו אותי לקיר, יאלצו אותי להיעזר, להציל את עצמי, כשהם אטומים למה שאני אומרת. מה עם הם יבואו עד אלי ויכריחו אותי??? מה אם הם ידברו עם כל מי שאולי מכיר אותי? מה אם הם יגלו את הכל לכולם? זה מפחיד. אבל יש רגעים שבהם הפחד הכי גדול הוא להישאר רק עוד רגע אחד לבד. עוד שנייה בכאב שנראה שאין לו סוף. גם אם קוראים כאן רק תגובות מלאות תקווה נאיבית ושטותית, גם אם יש כאן מאמרים אופטימיים פתטיים למדי. הדבר היחידי שעוד נשאר לי זה לנסות. עד שהמטפלת שלי תחלים, עד שידאגו לי שם ביחידה לאחת חדשה, עד שכל מי שביקשתי ממנו שיברר, שיבדוק, כל הטלפונים והמיילים ששלחתי למי שיכול לעזור או מכיר מישהו שידע לטפל בי טוב, יענה לי. יבין שאין לי כוח לסחוב עוד יום עם החרדות, הפחדים, והמותשות. הכאב, העומס, הדאגה העצבים.. אולי זה טוב שאני עושה את זה כאן, אולי זה לא. אבל ניסיתי. </p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה