ר Edit מרגיש לי שהעבודה היום רוקנה אותי לחלוטין זה לא שהשבוע הרגשתי ממש מעולה, אבל ללא ספק הרגשתי קצת יותר טוב באיזשהוא אופן. אבל כשחזרתי מהעבודה לפני 4 שעות בערך, חזרתי גמור עייף. אני קמתי לעבודה הזאת ב 5 וחצי שאני ממש עייף, ב 6 וחצי פתחתי את המקום, התמודדתי עם לקוחות שזה בכלל מרוקן אותי, דיברתי המון, הסברתי המון, והערתי המון על דברים שלא צריכים להיעשות, והיה המון רעש. כשחזרתי, הלכתי בדרך עם עוד מישהו שאני מכיר ושנינו גרים קרוב, אז היינו בדרך ודיברנו אמנם על דברים מעניינים אבל גם זה רוקן אותי באיזשהוא אופן. כשחזרתי הביתה בגלל השעה המאוחאת שאני חוזר בה מהעבודה (יחסית לזמנים שאני אעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה תוכן שליחה 4 תגובות מרגיש לי שהעבודה היום רוקנה אותי לחלוטין תוכן<p>זה לא שהשבוע הרגשתי ממש מעולה, אבל ללא ספק הרגשתי קצת יותר טוב באיזשהוא אופן. אבל כשחזרתי מהעבודה לפני 4 שעות בערך, חזרתי גמור עייף. אני קמתי לעבודה הזאת ב 5 וחצי שאני ממש עייף, ב 6 וחצי פתחתי את המקום, התמודדתי עם לקוחות שזה בכלל מרוקן אותי, דיברתי המון, הסברתי המון, והערתי המון על דברים שלא צריכים להיעשות, והיה המון רעש. כשחזרתי, הלכתי בדרך עם עוד מישהו שאני מכיר ושנינו גרים קרוב, אז היינו בדרך ודיברנו אמנם על דברים מעניינים אבל גם זה רוקן אותי באיזשהוא אופן. כשחזרתי הביתה בגלל השעה המאוחאת שאני חוזר בה מהעבודה (יחסית לזמנים שאני אוכל צהריים) נאלצתי לאכול משהו זול ברכיביו ומהיר, משהו שאומר שאכלתי פשוט איזשהוא ג'אנק שפשוט עושה לי לא טוב. אבל הייתי רעב, עייף ולא היה לי מה להכין. לאחר מכן פשוט נשכבתי על המיטה, לא שרציתי לישון אבל היה הרבה רעש יחסית גם בבית, אז לא יכלתי להירגע כל כך. </p> <p>דיברתי עם כמה מהדוברי היפנית בטקסט, ופשוט אחר כך עשיתי עוד משהו שדי הצטערתי עליו אחר כך. הרגל שלא רציתי או רוצה לעשות. משהו שגורם לי להרגיש פשוט לא טוב לאחר מכן. </p> <p>אני לא רציתי לעשות זאת וגם לא תכננתי, אבל כשחזרתי מהעבודה הרגשתי בדידות והתרוקנות שאני לא יכול להסביר. לא באמת היה לי חשק לדבר עם אף אחד כדי להתעודד, לא לכתוב פוסט, אלא פשוט רציתי להתנתק איכשהוא מהכל. רציתי להיות בעולם רחוק שלא קשור למציאות שאני חי בה כרגע.. אולי לא רציתי אפילו להמשיך לחיות באותם רגעים… אני עדיין עייף ותשוש. זה למה אני שונא את העבודה הזאת, היא משאירה אותי בלי כלום.. בדידות שלא ניתנת להסביר. התרוקנות גדולה. החלטתי שלא לעבוד עוד פעם לא משנה מה. הבנתי את הטעות והיא לא תחזור שוב. אין לי כח כרגע לכלום. אין לי כח אפילו לנוח.. אני רוצה שהיום הזה איכשהוא כבר ייגמר ואני אשן כדי לחדש כוחות. </p> <p>אני מרגיש תקוע כזה בתוך משהו שאני לא מצליח לצאת ממנו.. מן סטרס לא ברור, מה שגורם לי לחזור להרגלים לא טובים שעוזרים לי לשחרר לחץ לא מוסבר וברור. מצוקה רגשית אולי יותר נכון לקרוא לזה ככה… וזה מבאס שהגעתי למצב הזה. מרגיש לי שהיום כאילו עוד ארוך ואם כי יש לי מה לעשות, אין לי חשק לעשות אותם.. בא לי רק להיבלע לתוך משהו, כמו שינה, אבל עדיין מוקדם לישון… </p> <p>סתם פוסט שלא באמת אומר הרבה. אני שונא את העבודה הזאת, ובזה הכל ייגמר. אני מבין למה הייתי בחרדה לקראת היום הזה עכשיו. לא רציתי לעשות את זה אבל הבטחתי ונתתי את המילה שלי שאבוא. אבל זהו, מכאן לא אמשיך עוד… מעדחף להתפקס בחלום שלי, בלי פחד שייגמר הכסף או לא.. נמאס…</p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה