כבר שנים שאני מנסה להתגבר על טראומה קשה שעברתי פעם ובנוסף אני מתמודדת באופן יום יומי עם הקשיים והכאב של הפרעת אישיות גבולית שאני סובלת ממנה מילדות.
בחודשים האחרונים אני יכולה לתאר את המצב הכללי שלי בתור גיהנום שאני לא יכולה לצאת ממנו.
בשעות היום אני נלחמת בדיכאון הרגיל שקיים אצלי בכל מקרה יחד עם פלאשבקים חיים של הרגעים הכי גרועים שחוויתי בחיי ודיסוציאציות שנמשכות לפעמים שעות. אני כבר לא מצליחה לאכול כמו שצריך, לתפקד, לסדר את הבית, להתקלח או אפילו לצחצח שיניים רוב הימים. והדברים היחידים שמעבירים אותי את היום הם הכלב שלי התרופות הפסיכיא