בס"ד

מאז שהלכת הרבה השתנה.

וגם כשהגעת ועד שנשארת.

עזרת לי לפתוח את התיבת פנדורה שלי, את כל הזעם שזרם בדם שלי.

לא היית כאן ברגעי השיא,

לא כשהתחלתי לקחת כדורים.

וגם לא כשגרתי אצל אבא.

אבל היית, היית בלב.. ואיזה משמעות גדולה יש לזה.

ועכשיו אתה לא כאן וזה מוזר, אבל כבר התרגלתי.

והרבה דברים מזכירים אותך, המון.

אבל כבר הבנתי, שלא תחזור.

אז בכל שבת קוראת בספר שהבאת לי, שאיך כתבת לי שם: "רבי שלמה קרליבך היה יהודי עם נשמה גדולה, ממש כמו שלך.. מקווה שהדיבורים שלו יחדרו עמוק ללב שלך".

רבי שלמה באמת נכנס עמוק ללב שלי.

ולמדתי לפתוח את הלב הזה.

למד