אני נסערת
קרה הרבה בינתיים .
אתחיל מזה שאני כבר כלכך מתגעגעת אליו ואוהבת אותו. אני חושבת שהוא כועס עלי שנסעתי. ואין לו את הכלים להגיד. אז הוא מסתיר. את עצמו. כשאני הכי רוצה וצריכה אותו. אני לא כועסת על עצמי ולא עליו. בכלל בכלל. אני רוצה לחבק אותו כמו אתמול בלילה. זה יהיה הכי הרבה זמן שלא נתראה מאז שהכרנו. שנתיים ומשהו. עעעעעעע.
בדברים שחששתי מהם בינתיים עברו די חלק ויש פה אנשים שמאוד עוזרים. יש גם אנשים עם פרצוף תחת אבל הם תמיד יהיו בכל מקום.
אני אוהבת אותו אני אוהבת אותו אני אוהבת אותו . אני אוהבת אותך!
אני חושבת שאולי נתתי את הר