Edit כמו תמיד, הכל משתבש נרדמתי בארבע, קמתי בשמונה, התקשרתי לרופא ואמר לי לבוא אליו בדחיפות בעשר בבוקר. הערתי את אמא שלי ונסעתי איתה לרופא, הוא בדק אותי ואמר שיש לי וירוס שיעבור אבל שמוטב שלא אאמץ את הקול, ובנוגע לאוזניים אני אצטרך לשים איזו תמיסה כי הן נסתמו, ואז לעבור איזה הליך אצל רופא כדי לפתוח אותן שוב. הוא אמר לי שזה לא טוב שאני לא אוכלת פירות וירקות ושבגלל המחלה שלי במעיים זה מגביר מאוד את הסיכוי שיהיה לי סרטן ושאני חייבת להכניס יותר דברים בריאים לתפריט שלי. עכשיו חזרתי הביתה ועדכנתי את המרצה ואמרה לי שלא אוכל לנאום מחר. היא אמרה שיש עוד סטודנט אחד שלאעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה 8 תגובות כמו תמיד, הכל משתבש <p>נרדמתי בארבע, קמתי בשמונה, התקשרתי לרופא ואמר לי לבוא אליו בדחיפות בעשר בבוקר. הערתי את אמא שלי ונסעתי איתה לרופא, הוא בדק אותי ואמר שיש לי וירוס שיעבור אבל שמוטב שלא אאמץ את הקול, ובנוגע לאוזניים אני אצטרך לשים איזו תמיסה כי הן נסתמו, ואז לעבור איזה הליך אצל רופא כדי לפתוח אותן שוב. הוא אמר לי שזה לא טוב שאני לא אוכלת פירות וירקות ושבגלל המחלה שלי במעיים זה מגביר מאוד את הסיכוי שיהיה לי סרטן ושאני חייבת להכניס יותר דברים בריאים לתפריט שלי. עכשיו חזרתי הביתה ועדכנתי את המרצה ואמרה לי שלא אוכל לנאום מחר. היא אמרה שיש עוד סטודנט אחד שלא יכול ושנצטרך לעשות את זה שבוע הבא ביום שני, אין לי מושג איפה ומול מי. מצד אחד אני מרגישה קצת שיפור בגרון מצד שני לא חשבתי שאגיע מחר ולא הספקתי לעבור על הנאום כמו שצריך וגם לא ללמוד למבחן באסטרופיזיקה. אז בלית ברירה כנראה אשאר בבית ואני מבואסת ממש כי זה אירוע שחיכיתי לו כל הסמסטר.</p> <p>כל הנסיעה חזרה אמא שלי קיטרה וירדה על חבר שלי ואמרה כמה שהוא לא בסדר שיש לו בעיות תזונה ושהוא לא ישמש דוגמה טובה לילדים שלו בעתיד ושהיא מאוד מודאגת מהעניין ושזה מטריף לה את השכל. והיא אמרה הכל בצעקות ועצבים ואני יושבת שם ומקשיבה והיא לא נותנת לי להשחיל מילה וזו הייתה סיטואציה לא נעימה אבל היא פרקה מה שעל הלב שלה ואין לי הרבה מה לעשות עם זה, היא גם אמרה את הדברים האלה לחבר שלי בפנים, לא בעצבים כמו שאמרה לי אבל העלתה את זה שזה מפריע לה.</p> <p>אתמול אבא שלי אמר לי שממש רזיתי והלכתי להישקל גיליתי שירדתי במשקל פי 2 ממה שתכננתי. משום מה אני עדיין מרגישה שמנה ואני לא יודעת אם אני מפתחת אנורקסיה או משהו כזה אבל אני רוצה לרדת עוד וההורים שלי כבר מתחילים להילחץ מזה. אבל פשוט הפחתתי לאכול בגלל דיכאון ואובדנות זה לא עניין של אנורקסיה נראה לי…</p> <p>בכל אופן אני חייבת להחלים כמה שיותר מהר זה השבוע האחרון לסמסטר לא מאמינה ששוב פעם אני במצב הזה ומפספסת את השיעורים הכי חשובים ?</p> <p>———</p> <p>שאלתי את המזכירות בנוגע למועד נוסף למבחן באסטרופיזיקה והמזכירה אמרה לי שיש מועד ב בסוף מרץ שזה כבר בסמסטר הבא. זה עוד מלא זמן אז החלטתי להגיע מחר ולעשות את זה למרות שלא הספקתי ללמוד אבל אקח את הסיכון שלי. ויכול להיות שאחלים עד אז ואצליח לעשות את הנאום אז מה שיהיה יהיה.</p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה