Edit עשיתי את זה אני בהלם שהצלחתי. קמתי בבוקר על הפנים, כאבים בגרון, אוזניים, גוף, עייפות גדולה, כל התחושות שצועקות לי לא לצאת מהמיטה. אבל התעשתתי על על עצמי ויצאתי מהמיטה, מסוחררת, והתארגנתי ללימודים. הגעתי לפני הזמן ופגשתי שוב במאבטח המטריד (שחזר ממיון) וביקש ממני שוב להוריד מסיכה ולא הסכמתי אמרתי שאני חולה. והוא אמר שתריך למצוא לי חתן ואמרתי לו שיש לי כבר והוא אמר שעוד לא התחתנתי אז זה לא נחשב. הלכתי משם. הגעתי למחוץ לכיתה שבה יש את הנאומים וראיתי את המרצה עומדת עם עוד שני סטודנטים והיא בירכה אותי לשלום, שאלה איך אני מרגישה, דיברתי איתה קצת והיא אמעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה 6 תגובות עשיתי את זה <p>אני בהלם שהצלחתי.</p> <p>קמתי בבוקר על הפנים, כאבים בגרון, אוזניים, גוף, עייפות גדולה, כל התחושות שצועקות לי לא לצאת מהמיטה. אבל התעשתתי על על עצמי ויצאתי מהמיטה, מסוחררת, והתארגנתי ללימודים.</p> <p>הגעתי לפני הזמן ופגשתי שוב במאבטח המטריד (שחזר ממיון) וביקש ממני שוב להוריד מסיכה ולא הסכמתי אמרתי שאני חולה. והוא אמר שתריך למצוא לי חתן ואמרתי לו שיש לי כבר והוא אמר שעוד לא התחתנתי אז זה לא נחשב. הלכתי משם.</p> <p>הגעתי למחוץ לכיתה שבה יש את הנאומים וראיתי את המרצה עומדת עם עוד שני סטודנטים והיא בירכה אותי לשלום, שאלה איך אני מרגישה, דיברתי איתה קצת והיא אמרה שאני נשמעת בשיפור. </p> <p>נכנסנו לכיתה ואנשים התחילו להגיע, הכיתה לאט לאט התמלאה אבל מהצד שלי אף אחד לא בא. המשפחה כולה חולה ולא רציתי שייסחבו לשם במיוחד, מה גם שעוד לא הייתי בטוחה בכלל שאנאם. בגלל שהייתי האחרונה ברשימה נתתי לגרון להמשיך לנוח ושתיתי הרבה מים והתחלתי עם כל נאום שעובר להיכנס ללחץ ולנסות ללמוד תוך כדי כי לא עברתי על הנאום שלי מספיק.</p> <p>הייתה הפסקה של 10 דקות בין נאומים ואז חזרנו לכיתה והתחילו לרוץ יתר הנאומים. והגיעה זו שלפניי והתחלתי להתארגן ולנסות להתאפס על עצמי והחלטתי שזהו, אני עושה את זה.</p> <p>הגיע תורי, המרצה קוראת בשמי ובקהל מוחאים כפיים, ואני ניגשת לקדמת הכיתה, נעמדת, לוקחת נשימה, מתחילה.</p> <p>התחלתי בהתנצלות, שאני מגיעה חולה ושלא הייתי כלל בטוחה שאצליח לעשות את הנאום. ואז נאמתי, ושכחתי דברים, ובלבלתי בסדר, אבל הצלחתי לדבר ולא להשתעל אפילו פעם אחת. כאילו הקול חזר אליי עבור הנאום. הבטתי לקהל בעיניים, לפעמים הגנבתי מבט למרצה שהעיניים שלה היו מוארות וראו עליה שהיא מתרגשת, לפעמים גם הסתכלתי על פרופ' אורח שהוא ראש התוכנית שבא לראות את הנאומים. ברגע שהסתיים מחאו הרבה כפיים והמרצה אמרה לי כל הכבוד ואנשים החמיאו לי שנאמתי ממש מעולה ושיש לי נוכחות והמרצה אחרי כו נתנה לי חיבוק ואמרה לי שהנאום היה מרומם נפש ושנתתי לה הרבה תקווה בנוגע למדעי הרוח ושגם הפרופ' ניגש אליה ואמר לה שמאוד התלהב מהנאום שלי והשתכנע. מסתבר שנאמתי מעל 8 דקות (בעל פה) למרות שזה אמור להיות 5 דקות אבל לא עצרו אותי משום מה 🙂</p> <p>אחרי זה הלכתי למבחן באסטרופיזיקה, נבחנתי לבד בכיתה עם המשגיח, חזרתי להשתעל ולהיות מצוננת אבל דיברתי איתו מפעם לפעם והייתה שאלה שהרגיש לי שמשהו לא מסתדר והמשגיח נתן לי להתקשר למרצה והמרצה הגיע והסברתי לו על השאלה והוא אמר לי שאני צודקת ושיש טעות בשאלה ושצריך לעשות שינויים. הייתי היחידה שהבחינה בזה. הלך לי יחסית בסדר את העובר יהיה לי לדעתי.</p> <p>עכשיו אני בשיעור האחרון בפסיכואנליזה וזה השבוע האחרון לסמסטר. עוד לא מעכלת שאנחנו בסיום. יש מרצה של רטוריקה (השנייה) בחמישי שדיברתי איתה באינסטגרם וביקשה לדבר איתי אחרי השיעור על טבעונות. </p> <p>המטפלת עדיין חולה אבל אמרה לי שאפשר להיפגש עם מסיכות.</p> <p>סך הכל היום היה בסדר וממש שמחתי שהצלחתי גם לנאום וגם לעשות את המבחן. שלחו את הפתרונות ולפי זה צדקתי ב16/20 שאלות. מפתיע לאור זה שלמדתי לזה כמה שעות בודדות אתמול. זה באסטרופיזיקה וחלק מהשאלות הלכתי לפי היגיון וידע כללי ומסתבר שצדקתי. </p> <p>מקווה שאחלים מהר. לפחות היה יום נחמד 🙂</p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה