שבוע אחרון לסיוט הזה. אנסה להינות ממה שלחיים עוד יש להציע בשבילי ובשמחה גדולה אגיד שלום ולא להתראות. הלוואי שאז אגלה שכל החיים המייסרים האלה היו רק חלום בלהות והריק האינסופי של אי הקיום יעטוף אותי במנוחה. שנים בקשתי עזרה, כמעט שני עשורים התעללו בי ואף אחד לא הושיט עזרה לילדת חסרת ישע וגם לא ניסה לתקן את העוול לאחר מכן. כרגע זה כל מה שמגדיר אותי, ואני מקבלת רק ניצול ויחס משפיל, כאילו אני זו שנושאת באשמה. איזה עולם, כיף גדול שלא להיות חלק ממנו.