אני לא מקרה קלאסי של הפרעת אכילה..
אני בצד של התאוותנים, בורחת לאוכל מתוך רצון חופשי כדי להתנחם, להרגיש עונג וכיף במקום להתמודד עם המחשבות שלי ועם פחדים שלי.
כל יום אחרי העבודה יושבת במטבח ואוכלת תוך כדי סרטים/ סדרות עד השעות הקטנות של הלילה, לעיתים קרובות ישנה רק שעתיים שלוש אחרי 9 שעות אכילה במטבח, וקמה לעבודה, חוזרת, ושוב אותו הדבר.
אני פוגעת בעצמי פיזית ונפשית, הגוף עייף ומותש, וזה פוגע לי בכל תחומי החיים.
הבעיה היא שכל פעם שהמטפלת נותנת לי שיעורי בית- אני פשוט לא עושה, אפילו לא מנסה, ועל לנסות להגביל אפילו בקצת את הזמן אכילה או