מה הם הערכים הנורמאליים של הגלוקוז בדם?

מה הם הערכים נורמליים של הגלוקוז בדם?

ב 2006 ערך פרופסור כריסטיאנסן מדנמרק (בתמונת הכותרת) מחקר כדי לדעת מה צריכים להיות הערכים הנורמאליים של הגלוקוז בדם.

 לצורך זה לקח קבוצת אנשים בריאים בגילים 19 עד 34 (ממוצע 27 שנים), BMI שלהם בין 18.6 ל 25.0 (ממוצע 22.6), HbA1C מ 4.3 ל 5.4 (ממוצע 5.0%) רמת האינסולין מ 1.8 ועד 10.0 (ממוצע  של 6.1).  כלומר אנשים בריאים בהחלט. הקבוצה הייתה מורכבת מ  12נשים ו  12גברים, אשר חולקו ל 2 קבוצות, הקבוצה האחת קיבלה מזון בדוק בעל ערך גליקמי גבוה בבוקר ומזון בעל ערך גליקמי נמוך בצהריים, הקבוצה השנייה קיבלה הפוך מזון גליקמי בעל ערך נמוך בבוקר וערך גבוה בצהריים (ארוחות הערב כל אחד יכל לאכל ללא כל מגבלה). הנבדקים הונחו להקפדה על זמני הארוחות, בוקר 7:30, צהריים 12:30, ערב ב 18:00. ביום למחרת הוחלפו סוגי המזונות בין 2 הקבוצות. ביומיים שלאחר כל אחד יכל לאכל כראות עיניו אבל ההקפדה על הזמנים הושארה, וארוחת הערב נדחתה לשעה 19:00.

בהצגת תוצאות הניסוי, הופרדו רק התוצאות של היומיים הראשונים מהיומיים הבאים. לא הופרדו התוצאות של שתי הקבוצות, אלא אוחדו, למה היה צורך מלכתחילה בהפרדה? הייתכן שאין משמעות לערכים הגליקמיים?, למה לא צורפו כמות הפחמימות (או לפחות הסוכרים) שהקבוצות צרכו בארוחות השונות? האם יש לפחמימות השפעה רק  על החולים הסוכרתיים? מה לגבי קצב האכילה? האין הוא משפיע? מדידת הזמנים נעשתה עפ"י זמני הארוחות, האם אין הבדל מתי סיימו את הארוחה? (כלומר הזמנים מתייחסים לתחילת הארוחה ולא לסיומה).

כדי לראות את הגרפים של תוצאות הניסוי :

http://www.camoni.co.il/cms_files/blogs/1404/posts/23653/תמונת%20המחקר%20ערכים%20נורמאליים.pdf

הגרף הראשון – מראה את המעקב הרציף אחר רמת הגלוקוז של הנבדקים ביומיים האחרונים כל נבדק קיבל צבע ביום מסוים. (הרמות באדום, 70 ו50 הוספתי אני לאבחון ההיפוגליקמיה.

הגרף השני – זהו העיבוד הסטטיסטי שנעשה במחקר. (ממוצע התוצאות וסטית התקן).

הגרף השלישי – מראה את הממוצע של כל הנבדקים ב 3 הלילות שנבדקו. התוצאות מראות יציבות במשך הלילה.

הגרף הרביעי – אני יצרתי אותו מתוך הנתונים הגולמיים וזאת על מנת לבחון את ההבדל בין הארוחות (ממוצע הנבדקים).  מראה באחוזים את קצב ספיגת הגלוקוז בתלות בזמן מתחילת הארוחה. (הפרש הזמנים של השיא הוזנח כאן – כולם 45 דקות).

ניסוי זה עורר אצלי הרבה שאלות, חלקן נשארו ללא מענה, לעומת זאת מהתבוננות בנתונים הגולמיים, שהניסוי לא בא לבחון  (עין של לא סוכרתי לא יבחין בהבדל, כי אין כלל התייחסות בניסוי), כמה אמיתות שהרופאים מספרים לנו התבררו כלא נכונות, לדוגמא מתי מחליטים שמצב של היפוגליקמיה ארע? (2.5% מהבריאים ללא סוכרת נשקו לערך של 45 מיליגרם לדציליטר, כ 5% היו מתחת ל 50, 18% נשקו ב 60 או מתחת ו חלק גדול הגיעו לערכים של מתחת ל 70 מיליגרם לדציליטר). האם יש הגדרה שונה להיפו בין בריאים לחולים?

למרות השאלות הרבות, לניסוי זה יש חשיבות רבה כי הוא בא להציג לנו החולים מטרות. את תוצאות המעורבות (שתי הקבוצות) הוצגו כממוצע וסטיית תקן (למעשה בגרפים נלקחו 2 סטיות תקן לכל כיוון –  כלומר 96% מהנבדקים), למה טוב לדעת את סטיית התקן? כדי לקבל גם את ערכי המינימום והמקסימום של התוצאות.

ארוחת הבוקר  

ממוצע הערכים לפני הארוחה עמד על  82.1 (סטיית תקן –  7.9) , השיא לאחר הארוחה 132.3 (16.7) , הפרש עליית הגלוקוז בדם 50.2 (14.5), הזמן שלקח להגיע לשיא 46 דקות (11.8) ורמת הגלוקוז בדם כשעה וחצי (90 דקות) לאחר הארוחה 96.6 (20.2).

ארוחת הצהריים  

ממוצע הערכים לפני הארוחה עמד על  79.4 (8.0) , השיא לאחר הארוחה 118.2 (13.4) , הפרש עליית הגלוקוז בדם 38.8 (11.2), הזמן שלקח להגיע לשיא 47.1 דקות (11.5) ורמת הגלוקוז בדם כשעה וחצי לאחר הארוחה 95.9 (13.0).

ארוחת הערב  

ממוצע הערכים לפני הארוחה עמד על  80.4 (9.8) , השיא לאחר הארוחה 123.0 (16.9) , הפרש עליית הגלוקוז בדם 42.6 (18.7), הזמן שלקח להגיע לשיא 49.6 דקות (17.0) ורמת הגלוקוז בדם כשעה וחצי  לאחר הארוחה 103.7 (13.8).

פיזור ערכי הגלוקוז לאורך היממה

ערכים ממוצעים של מתחת ל 60 מיליגרם לדציליטר (היפו) נצפו ב 0.04% מהיממה.

בין 60 ל 80 – 29.45% מהיממה.

בין 80 ל 100 – 51.03% מהיממה.

בין 100 ל 120 – 14.9% מהיממה.

בין 120 ל 140 – 3.8% מהיממה.

בין 140 ל 160 – 0.74% מהיממה.

מעל 160 – 0.04% מהיממה.

סיכום הניסוי :

פרופסור כריסטיאנסן סיכם את תוצאות הניסוי " ערכי גלוקוז אצל אנשים נורמאליים, מראים על ערכי גלוקוז בדם במשך היום בין 55 ל  160 מיליגרם לדציליטר (3.1 ל 8.9 מילימול לליטר) , בלילה הערכים נראים יציבים. (מסביב ל 80).

המסקנות שלי :

כשמציגים מחקרים יש להציג גם את התוצאות הגולמיות, כך שאחרים יוכלו לבחון היבטים נוספים, שעושה המחקר לא התייחס אליהם. (זו הסיבה שאני מוסיף את הגרפים בכל פוסט).

גם אנשים בריאים נכנסים למצב של "היפו" ולערכים די נמוכים. (מתי נקבע ש"היפו" זה מתחת ל  70 מיליגרם לדציליטר?).

אצל אנשים בריאים, יותר מ 81% מהיממה, הערכים מתחת ל 100 מיליגרם לדציליטר.

יש שוני בהתנהגות הגוף לארוחות השונות. בארוחת הבוקר, עליית הגלוקוז בדם, הינה גבוהה יותר מאשר בארוחות המאוחרות יותר.

כך גם ירידת הגלוקוז מהירה יותר בארוחת הבוקר לעומת ארוחות הצהריים והערב בהן ירידת הגלוקוז מתונה יותר ולכן יש להן השפעה חזקה יותר על סך כל הגלוקוז בדם.

השפעת הארוחות נמשכת למעשה כ 6 שעות, ארוחת הבוקר כ 5 שעות.

בארוחות הבוקר 77% מהארוחה נספגה לאחר שעתיים. בארוחות צהריים וערב רק כ 50% מעליית הגלוקוז נעלמה.

קצב עלית הגלוקוז בדם שונה בארוחות, ככל שהארוחה מתקדמת במשך היום כך גם עליית הגלוקוז נעשית מתונה יותר (הזמן להגעה לשיא מתארך).

לפי שיטת 3 הנקודות, מטרות החולה הסוכרתי הן :  בהשכמה גלוקוז בדם מתחת ל 100 (וכן לפני כל ארוחה). שעה לאחר הארוחה (השיא) הגלוקוז מתחת ל 160, ואילו שעתיים אחר תחילת הארוחה המטרה הינה מתחת ל 125 מיליגרם לדציליטר.

למהדרין – יש לבצע מעקב הדוק יותר אחר הארוחות והביצועים של הגוף שלנו בהתאם לאחוזי הספיגה והעליה.

יש לבצע בדיקות, בדיקות, ושוב בדיקות ……… כדי לשלוט בסוכרת.

הרבה שאלות נותרו באוויר, ופתוחות. אנסה לענות עליהן בפוסטים הבאים (למשל עד כמה משפיע האוכל על ה HbA1C ?) וההתייחסויות, יהיו למחקר החשוב הזה….