האם אני בינוני?

היום אני אספר לכם על רבה (ב' דגושה, נק' במלעייל).

לאלה מבינינו שלא מכירים, הביוגרפיה שלו בקצרה- היה 'אמורא', כינוי לצדיק שחי בתקופת התלמוד ו'אמר' את הגמרא. כל כך מתארים את הצידקות שלו עד שהגמרא מספרת שלא די בזה שלא עבר עבירה מימיו אלא שאף למד תורה כל שניה נתונה (''לא פסיק פומיה מגירסא'') עד שאפילו מלאך המוות לא יכל לשלוט בו. כי מלאך המוות לא מסוגל להכות בלומד תורה ולרבה הוא היה צריך להמציא תעלול מיוחד כדי שיסיח לרגע את דעתו מלימוד התורה עלמנת להורגו.

טוב, אז מה את אומרים צדיק, לא?!  רבה לא חשב כך. 

הגמרא מחלקת אותנו לחמישה טיפוסים: צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו, רשע וטוב לו, רשע ורע לו ובינוני.

כשהוא לימד את את הסוגיה הזו הוא הביא את עצמו כדוגמה להבהרת המושג 'בינוני'. בינוני הוא 'מישהו כמוני' ובארמית: "כגון אנא בינוני"

אם אתה רק בינוני, ענה לו אביי, מיהו צדיק?

מי שעבר אפילו עבירה אחת – רשע

מי שחשב לעבור עבירה  – רשע. יותר מיזה אפילו מי שהייתה לו אפשרות למחות בידי מי שעושה עבירה ולא מחה- רשע. ואפילו מי שהיה לו רגע פנוי ללימוד תורה ולא למד נקרא, נכון,  רשע.

מצד שני מי שעשה תשובה באמת (עזיבת החטא, וידוי, חרטה וקבלה לעתיד) – צדיק. ואפילו מי שלא ממש עשה את זה רק שהיה לו הרהור אמיתי לעשות תשובה – צדיק.

אם הסברתי את עצמי נכון ואתם מבינים אותי, יוצא שבמשוואה הזו אין מקום לבינונים. זה די חד משמעי עבירה – רשע / מצווה, תשובה – צדיק.

בינוני הוא לא מי שמחצית מעשיו טובים וחציים רעים, אחרת רבה לא היה טועה לחשוב שהוא בינוני, הוא הרי ידע שהוא לא עבר כל עבירה מימיו.

כשאנחנו מכנים מישהו בתואר צדיק אנו משמתשים במינוח בהשאלה כדי לספר שאם היו מודדים את סך מעשיו בבית משפט הוא היה זכאי. 

אך לפי ההגדרה המהותית צדיקים ורשעים לא נמדדים לפי מעשיהם, אלא לפי האישיות שלהם. לצדיק אין יצר הרע. דוד המלך אומר "כי ליבי חלל בקירבי" יש לי חלל בלב הרגתי את היצר הרע שלי.

אבל כל מי שלא הגיע לרמה הזו- של ללא יצר הרע בכלל הוא ממש לא צדיק! ובגלל שזה באמת נדיר מסופר במדרש "שראה הקדוש ברוך הוא בצדיקים שהם מועטים עמד ושתלן בכל דור"

אוקיי אז נסכם, צדיק הוא מי שאין לא יצר הרע. אם כן, מי שעדיין יש לו הוא רשע או בינוני. אז מה ההבדל בינהם?

לפוסט הקודם פרק א ◇

לפוסט הבא פרק א ◇◇◇