אני מפחדת להיכנס למקום הזה ולדבר על זה, אולי אין לי שום בעיה ואני מחפשת אותה? אולי אני פשוט בדכדוך זמני ולא רוצה שיחמיר?
אני טיפוס אופטימי מאוד, מלאת חיים ואנרגיה, יש לי הרבה חברים שאוהבים אותי, משפחה, בעלי, שני ילדים מקסימים (5,7).. על פניו הכל מצויין..
מה גורם לי לכתוב כאן: לאחרונה אני מרגישה שפשוט אני לא נהנית מהחיים כמו פעם.
אפילו הטיולים בחו״ל כבר פחות מלהיבים אותי.
אני יותר עצבנית מפעם. (אבל כולם עצבניים לפעמים)
לפעמים בא לי סתם לבכות ואין סיבה ממשית, מחפשת סיבות שונות להצדיק את התחושה, לחץ בעבודה, הורמונים, וכו׳.
אני
אני מתביישת, לא בטוחה שזאת הכתובת. לאחרונה שמתי לב שדי התרגלתי להקיא אוכל שמזיק (משמין) כמו פחמימות וארוחות כבדות..
זה קורה פעם ביומיים שלוש. אני מוטרדת מלעלות במשקל, עוסקת בפעילות פיזית ובריאה.
לא בטוחה שיש לי בעיה.. זה מרגיש לי שההקאות בשליטתי ושאני יכולה להפסיק מתי שרק ארצה. אני בת 30 ואמא לשני ילדים.
כדאי לי לפנות למישהו? לנסות להתמודד עם זה לבד? (אף אחד לא יודע על ההקאות שלי) ממה להתחיל?
זה קורה פעם ביומיים שלוש. אני מוטרדת מלעלות במשקל, עוסקת בפעילות פיזית ובריאה.
לא בטוחה שיש לי בעיה.. זה מרגיש לי שההקאות בשליטתי ושאני יכולה להפסיק מתי שרק ארצה. אני בת 30 ואמא לשני ילדים.
כדאי לי לפנות למישהו? לנסות להתמודד עם זה לבד? (אף אחד לא יודע על ההקאות שלי) ממה להתחיל?
-
3 תגובות