לפני כ 7 חודשים העיפו אותי מאישפוז. לאחרונה ממשרד הבריאות בהנהלת דר' טל ברגמן הוחלט שעליי לחזור לאישפוז. פניתי לגורמים שאמורים לאפשר לי להגיע למקום טיפולי מוכר אך הסירוב לטופס 17 מונע מימני להגיע אליהם.
מאז שהרפורמה החדשה נכנסה לקופות החולים הקשיים שמציבים בפני חולים בהפרעות אכילה מונע מאיתנו להגיע לטיפול שאני פרטית. האם תביעה על רשלנות רפואית תעזור בהמשך גם לחולים אחרים? האם להוציא את הסיפור שלי לתקשורת יעיר אנשים שגוזלים חיים מאנשים אחרים? אני מרגישה שרוב הזמן המלחמה בין חיים למוות ובירוקרטיה לא עוזרים כאן לאנשים לאגור כוחות לכיוון
הפרעות אכילה לפי הספרות הרפואית אינה מחלת נפש כי אם היא היתה מחלת נפש אז בהגדרה מי שפוגע בעצמו או בסביבה מאשפזים בכפייה ולפי מחלות פנימיות הבדיקות לרוב יוצאות תקינות. אז מה אנחנו. איך מגדירים את המחלה הארורה הזאת? הרי מי שחולה באנורקסיה מרעיב את עצמו למוות. בולימיה מקיאים את נשמתם ואכילה כפייתית פוגעים לעצמם בלב... משהו יכול להסביר לי מה קורה ולמה אנחנו נלחמים על טיפול? אוליי לא צריך טיפול?
-
14 תגובות
ניסיתי טיפול בקהילה.. 3 מפגשים וזה הספיק להם להבין שאני בסכנת חיים וצריכה אישפוז. למה שוב להיכלא במקום הזה? למה לעצור הכל ולתת לאנשים אחרים לנהל לי את מה שנכנס לבטן? רוצה רק דבר אחד. שיעזבו אותי בשקט. זאת לא בקשה מוגזמת
-
11 תגובות