הפרעות אכילה לפי הספרות הרפואית אינה מחלת נפש כי אם היא היתה מחלת נפש אז בהגדרה מי שפוגע בעצמו או בסביבה מאשפזים בכפייה ולפי מחלות פנימיות הבדיקות לרוב יוצאות תקינות. אז מה אנחנו. איך מגדירים את המחלה הארורה הזאת? הרי מי שחולה באנורקסיה מרעיב את עצמו למוות. בולימיה מקיאים את נשמתם ואכילה כפייתית פוגעים לעצמם בלב… משהו יכול להסביר לי מה קורה ולמה אנחנו נלחמים על טיפול? אוליי לא צריך טיפול?