היי לכולם קוראים נאור אני בן 28 ואני מחליף עבודות כמו גרביים.
כבר ממזמן הפכתי לבדיחה של החברה אצלי,
נאור מה קורה ?? אני בסדר התחלתי עבודה חדשה , ותוך שניות מגיע הגיחוך של כמה זמן אני אחזיק שמה. וזה קורה לי אין ספור פעמים שאני נזרק מעבודה ושוב לא מבין מה רוצים ממני.
אני בערך יודע חלק אני בעיקר מתקשה להתעורר ושאני מתעורר אז אני לא מבין מה רוצים ממני, יש לי רעש עצום בראש ואני שומע מלא קולות רקע וכל דבר קטן מציק לי ואני לא מרוכז בכלל בעבודה. אני בעבודה אבל אני לא שמה... יש דבר כזה או שזה נורמלי ככה המצב שאני נמצא בו?
לא הייתי רוצה לעצבן כאן אף אחד אבל רוב הדיכוי שלי נובע מהשגרה שמוטלת עליי ועל הסובבים אותי.
אני יודע שצריך לעבוד , אני יודע שצריך לנהל בית , להתחתן ועוד
השאלה היא אם ככה צריכים להיות חיי. יוצא לי מידי פעם לראות מאין אור בקצה המנהרה אבל מהר מאוד זה נעלם.
אני מנסה לעודד את עצמי שזה יגמר אבל זה לא מחזיק הרבה זמן, חיי בתוך סערת רגשות שלא נגמרת .
הנפש שלי רוצה אחרת (רואה אחרת) והשכל הישיר הולם בחוזקה ולא מרשה. אני ממש מרגיש כאילו אני לקוד בתוך חיים טובעניים שכאלה. הרבה פעמים אני סוגר את עצמי מלראות או לדעת מה קורה סביבי. אני באמת רו
-
3 תגובות