אמשל

בני בן 14 אובחן כחולה בקרוהן לפני כ8 חודשים. מוגדר בינוני קל. כרגע מטופל באימורן (שותה כתוסף מנה מודולן). היציאות שלו היו עם דם ומוגלה, תקופה מסוימת היה שיפור ממש ולאחרונה שו דם ומוגלה. בזמן האחרון היו כמה יציאות ממש קשות וכבדות. ומבחינת הבדיקות והרופא הוא במצב מצוין וברמיסיה. האם זה "הכי טוב שיש"? איך זה שהבדיקות כ"כ טובות ובכל זאת יש דם ומוגלה האם הרופא צודק שהכל בסדר? מה ניתן לעשות כדי לשפר את מצבו הגופני של הבן? תודה

בני בן 14. אובחן לפני כחודשיים עם קרוהן במעי הגס בדרגה קלה-בינונית. טיפול במודולן לא עזר והרופא החליט לעבור לסטרואידים ולהתחיל לקחת אימורן. אחרי שבועיים מצבו השתפר מאוד: צואה רגילה וללא כאבי בטן. ברור שזה לא מהאימורן שכן נאמר ומודגש שמתחיל לפעול אחרי מס חודשים. מדוע אם כן, אנו מטופלים באימורן ומדוע לקחת תרופה "לכל החיים" עם כל הסיכונים הכרוכים בה כשמצבו כבר השתפר כל כך?